304

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

04 לקוטי למטה בזקנו ופאותיו של יהודי, אדם התחתון)!

ולהעיר מהרמז לפרשת השבוע, פ' פינחס -- שהמאורע אירע בפינחס (ומנגדו -- משבט שמעון)!

ולאלו שמלבישים זאת באיצטלא ובמסוה של ,קנאות" -- הנה בזה ישנה הוראה מפורשת בפרשתנו, פ' פינחס:

מתי יודעים שפעולה מסויימת היא עיו של ,קנאות" -- כאשר רואים שכתוצאה מזה נותן הקב"ה שכר: ,הנני נותן לו את בריתי שלום":י, כלומר, כאשר ענין זה מביא לידי שלום בין בנ"י - אזי יודעים שפעולה זו היא בבח"

,בקנאו את - קנאתי" ;9 משא"כ - כאשר >

פעולה זו מביאה לידי היפך השלום, שנאת חנם -- הרי זו הוכחה ש,קנאות" זו אינה מצד הקדושה, כי אם מצד ההיפך!...

ומה שישנם כאלו ש,מלעיגים" על הדברים שנאמרים עתה -- הרי גם במאורע המסופר בפרשתנו אודות פינחס לא היו כולס תמימי דעים עם אופן הנהגתו של פינחס, כמסופר במדרז"ל בכ"מ* שבין מנהיגי ישראל היו כאלה שדעתם לא היתה נוחה מהנהגתו של פינחס [ואין כאן המקום - כאשר נמצאים במקום קדוש, שמגדלין בו תורה ומגדלין בו תפלה - לדבר אודות הנהגה באופן ד,שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"* -- היפך הענין ד,הנני נותן לו את בריתי שלום"], ואעפ"כ, מספרת התורה שהקב"ה הסכים עם הנהגתו של פינחס, באמרו

,הנני נותן לו את בריתי שלום", ועד ש,פינחס זה אליהו"* -- מבשר הגאולה" דביאת מלכא משיחא, שנקרא שלום".

זה ועוד ענין בזה:

בנוגע לחורבן בית ראשון -- איתא בגמרא": ,לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שרי' כאילים לא מצאו מרעה, מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה".

ובנוגע לעניננו: מלבד אלו שעשו את המעשים הנ"ל

בפועל ממש -- ישנם כאלו שיש בידם =

למחות, ולהוכיח את אלו שעשו את המעשים הנ"ל בדברי מוסר כו', ואעפ"כ, מתנהגים הם באופן ד,כבשו פניהם בקרקע"!...

הנה על זה אומרת הגמרא% - שהנהגה זו גרמה לחורבנה של ירושלים!.... כלומר: למרות שמדובר אודות גדולי ישראל (וביניהם צדקיהו המלך, שהי' צדיק כו'), שהיו בירושלים בזמן שביהמ"ק הי' קיים, במעמד ומצב של גילוי אלקות כו', אעפ"כ, מכיון שהיי בידם למחות ולא מיחו, ותמורת זה החליטו שזהו ענין שהשתיקה יפה לו, וסמכו על הקב"ה שהוא יעשה מה

הערות

  1. 3. ר"פ פינחס.
  2. 4. ראה ירושלמי סנהדרין פ"ט ה"ז. וראה גם סנהדרין פב, ב.
  3. 5. תהלים נה, כא.
  4. 4. ג' פינחס, י"ז תמוז תשמ"ג
  5. 5. שיחות
  6. 6. --]--
  7. 6. תיב"ע וארא ו, יח. פרדר"א פמ"ז. זח"ב קצ, סע"א. רע"מ פינחס רטו, א. יל"ש ר"פ פינחס. רש"י ב"מ קיד, ב (ד"ה לאו מר כה]ן).
  8. 7. פרש"י בחוקותי כו, מב. וראה גם תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. רמב"ם הלי מלכים פי"ב ה"ב.
  9. 8. מסכת דא"ז פרק השלום.
  10. 9. שבת קיט, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.