231
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
279 לקוטי שמביעות יחדיו משמעות מיוחדת, כנגד שנותיו של אהרן.
מהו ההסבר לכך שקכ"ג הפעמים של עניית הללוי' מהוות ביחד אחד?
וכן: כיון שהסימן הוא ,שנותיו של אהרן", מובן, שיש לכך קשר עם מהותו של אהרף'. ומהו, אפוא, קשר זהז'?
ג. סדר אמירת ההלל - משום ש,א:נם בקיאים"
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את שיטת הרמב"ם לגבי סדר אמירת הלל, אשר עליו הוא אומר*י, לגבי המנהג הנ"ל שהיה נהוג ,בימי חכמים הראשונים": זה הוא המנהג הראשון ובו ראוי לילך.
ולכאורה, = אין מובן: מפרשי הגמרא"י מסבירים, שהגורם למנהג האמור לעיל ימי חכמים הראשונים", היה חוסר הידע בתקופה
מסעיב
ההיא, כאשר אנשים רבים הו מוגדרים כ,אינם בקיאים" והיו חייבים לצאת ידי חובת אמירת הלל באמצעות שליח הציבור.
אם כך, מדוע אומר הרמב"ם ש,ראוי לילך" במנהג זה, ואינו קובע ש,ראוי" שכל אחד יאמר בעצמו את ההלל?:?
מכך מובן, שלדעת הרמב"ם, אמנם הגורם לתקנה זו בסדר אמירת ההלל הוא משום האנשים ש,אינם בקיאים", אך בכל זאת, קבעו את סדר האמירה באופן שעל ידי כך לא חסר דבר באמירה, גם של בקיאים. זה בדיוק כאילו אמרו בעצמם את כל ההלל.
ויש לומר, שהטעם לכך מובן מדברי הרמב"ם בפסק ההלכה שלו בסדר אמירת ההלל, ששם הוא קובע:
(א) שעניית העם היא - הללוי"2.
הערות
- 6. דעפ"ז יומתק שהוא סימן ע"פ תורת אמת. וכמו בהל' סנה' שם שהרמב"ם מבאר את הסימן - ,ילקו זרים". וגם בהקדמה שם - ראה רמב"ם ספר המדע (ירושלים, תשכ"ד) בשינויי נוסחאות, שיש גירסא שהביא ראיות מפסוקים על הקשר בין הסימן לנסמן.
- 2. וזה שבנדו"ד לא הביא הרמב"ם שום פסוק וכו' (דלא כבירושלמי דלעיל), י"ל שהשייכות לענינו של אהרן פשוטה כל כך, שלא הוצרך הרמב"ם להוסיף ביאור.
- 7. ביאור ע"פ קבלה - ראה לקוטי לוי יצחק לזהר (ויחי) ע' רה ואילך. וראה חת"ס לסוכה לח, ב.
- 8. הל' חנוכה שם סוף הי"ד.
- 9. לסוכה לח, סע"א ואילך.
- 0. ואינו דומה לחזרת הש"ץ שבכל אופן צריכים לקיים תקנת חכמים, אף אם כולם בקיאים (שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ד ס"ד. וש"נ) - כי התם הבקיאים צריכים להתפלל, משא"כ כאן שלא כתב הרמב"ם שהבקיאים יאמרו הלל (גם) לעצמם.
- 7. לכאורה אפ"ל שמצד ,ברב עם הדרת מלך" טוב יותר לצאת ע"י הש"ץ (עיין שו"ע אדה"ז או"ח סרי"ג ס"ו. שם סנ"ט ס"ד. אנציקלופדי' תלמודית ערך ,ברב עם הדרת מלך") - אבל צ"ע אם אפשר לומר כן בנוגע להלל שהוא כמו תפלה (ראה שו"ע אדה"ז סנ"ט שם), כמ"ש המאירי שהובא לקמן סעיף ד.
- 1. וכדעת רש"י סוכה שם. מאירי שם. וראה אנציקלופדי' תלמודית כרך ט ערך הלל (עי' תי ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.