224
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב. המטרה העיקרית היא הנסיעה לאר> ישראל
ניתן להשיב על כך:
המטרה של ,ויסעו... ויחנו..." היתה להיכנס לארץ ישראל. המטרה לא היתה החניות עצמן, אלא המסע הבא אשר יקרב את בני ישראל אל ארץ ישראל.
ולכן מכונות גם החניות בכינוי ,מסע", כי החניות לא היו מטרה בפני עצמהי, אלא מנוחה והפסקה כדי לאפשר את המשך ההליכה - ממקום החניה חזרו ונסעו", לכיוון ארץ ישראלל.
אך עדיין אין הענין .חלק": מן הנאמר בפסוק .אלה מסעי" בלשון רבים, מובן, שהתורה אינה מתכוונת לצד השווה שבכל המסעות ולמהותם הכללית, שכולם היו חלק ממסע אחד מארץ מצרים אל ארץ ישראל, אלא הכוונה היא למיוחד שבכל מסע בפני עצמו, לענין המייחד כל מסע מבין האחרים, כפי שפירש רש"" .כאן ישננו כאן הוקרנו..." - אלה הם מסעי, בלשון רבים. וכיון שההבדל בין המסעות הוא במקומות החניה, שהרי
מסעי א שיחות 1:05
המסע זהה בכולם, מדוע נאמר בתורה ,אלה מסעי", ולא ,אלה חניות"?
ג. = מ"ב המסעות - דרגות בעבודת היהודי
ידועה תורת הבעל-שם-טובי על המילים ,אלה מסעי בני ישראל", שכל מ"ב המסעות נמצאים אצל כל יהודי במשך כל שנות חייוי: ,אשר יצאו מארץ מצרים" - לידת האדם, ולאחר מכן במשך חייו - שאר המסעות, עד אשר הוא מגיע לשיא של ארץ החיים העליונה.
ומסביר הבעל-שם-טוב, שקברות התאוה היא בחינת החכמה כי שם קברו את העם המתאוים, פירוש מי שבא למדת חכמה אזי בטל ממנו כל התאוות מרוב דבקותו בו יתברך שמו. וכמבואר" שכל המסעות הם .בחינות קדושים וטהורים". גם המסעות שבהם התנהגו ישראל להיפך מרצון ה', הרי המסעות עצמם הם .בחינות קדושות ומעלות רמות". כדוגמא של ,קברות התאוה", ש,בטליי ממנו כל התאוות מרוב דבקותו": לא זו בלבד שאין קיימת
הערות
- 4. אע"פ שיש בה קביעות (עירובין נה, ב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 248 ואילך).
- 5. וע"ד חני' שהיא רק לפי שעה, כמו ,וילך למסעיו" (לך יג, ג) שהובא בפרש"י פקודי שם, שנק' ,מסע" לפי שאינה חני' (גמר ותכלית) מכיון שלאחרי שעה חוזרים ונוסעים ממנה.
- 6. פי' השני כאן.
- 7. הובא בדגל מחנה אפרים ריש פרשתנו.
- 8. ובאוה"ת פרשתנו (ס"ע א'שנב) ,שיש בחי' מ"ב מסעות ג"כ בכל יום".
- 9. דגמ"א שם.
- 0. ראה אוה"ת ח"ש ד"ה ויתן לי (קיד, ב). וראה גם חת"ס פרשתנו עה"פ ויסעו מקברות התאוה (מספר שיר מעון).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ג ע' 224
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.