214

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

20 לקוטי

מטות-מסעי - מנחם אב

א. הקשר בין פרשיות מטות ומסעי לחודש מנחם אב

כאשר פרשיות מטות ומסעי מחוברות', הם נקראות בשבת מברכים החודש מנחם אב, או בשבת הראשונה של חודש מנחם אב.

ועל פי הידוע? כי לכל פרשיות התורה יש קשר לזמן בו הן נקראות, מובן, כי לפרשיות מטות מסעי. יש שייכות לא רק לכללות הזמן של בין המצרים:, אלא גם (ובעיקר) לחודש מנחם אבי.

ב. ,מנחם אב" - מנחם את אבינו שבשמים

מנהג ישראל אשר ,תורה היא", לקרוא לחודש זה (בברכת החודש) - ,מנחם אב".

[וזה נוגע גם להלכה, בנוגע לכתיבת שם החודש בשטרות וכו'? גם כאשר כותבים ,מנחם אב" ויתירה מזו, אפילו אם כתבו רק ,מנחם" במקום ,אב" הגט כשר, משום ש,הדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרו ליה חודש מנחם". יתר על כן: יש נוהגים שבכתובות ובשטרות כותבים לכתחילה ,מנחם" במקום ,אב"].

ויש לומר אחד הפירושים בזה ובהקדם:

אמרו רז"לל ,שמות החדשים עלו בידם" מבבל". נאמר על כך

הערות

  1. 1. שכן הוא ברוב השנים, כי רק בב' קביעויות בלבד (ודמעוברות) הן נפרדות - ראה בלוחות שבטאו"ח לאחרי הל' ר"ח.
  2. 2. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א).
  3. 3. ראה של"ה ריש פרשתנו (שסו, ב ואילך): ואלו שלש הפרשיות (מטות ומסעי ודברים) תמיד חלים בין המצרים כי הוא דבר בעתו (ועד"ז הוא שם ע"א - בהכותרת). ומבאר השייכות בתוכנם. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 408 ואילך (וש"נ) - כמה פרטים בביאור השייכות. וראה גם שם ע' 444 ואילך בהשייכות דפ' מסעי לבין המצרים.
  4. 4. דישנה: 1) כללות הזמן דביהמ"צ, והיא 2) מתחלקת לימי תמוז וימי מנ"א, שהם 3) מתחלקים לימי (תחלת) אב ושבוע שחל בו ת"ב, שהוא 4 מתחלק (אבל לא תמיד) לימי השבוע, עת"ב, ת"ב, ת"ב שנדחה, מוצאי ת"ב (ונפק"מ גם לפועל - כמבואר בשו"ע או"ח (סתקנ"א ואילך) ונ"כ).
  5. 65. ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל - מנחות כ, ב. ובכ"מ.
  6. 66. גט פשוט אה"ע סי' קכו סקל"ה. הובא בפתחי תשובה שם סקי"ב. ובערוך השולחן שם סט" דאצלנו אין נוהגין כן (לכתוב רק מנחם) אבל אם כתב מנחם אב כשר בדיעבד כיון שכן מברכין החודש בכל מדינותינו וכן כותבין באגרות.
  7. 7. גט פשוט שם.
  8. 8. ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ב"ר פמ"ח, ט. תוד"ה מדברי - ר"ה ז, א.
  9. 9. בב"ר שם ליתא ,בידם". וראה ב"ר הוצאת תיאדור אלבק ובחילופי נוסחאות שם. וברמב"ן בא (יב, ב) ,עלו עמנו מבבל".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.