204
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
220 לקוטי לבוא - הוא: מתן תורה קשור דוקא לישראל - התורה היא ,מורשה קהלת יעקב"':, ועכו"ם שעוסק בתורה חייב מיתה*:. ואילו גילויי האלקות שלעתיד לבוא ישפיעו גם על האומות עד אשר ,ורב יעבוד צעיר"*, ,ועמדו זרים ורעו צאנכם... "*, ויותר מכך, כנאמר* ,,אז אהפוך אל עמים שפה ברורה... לעבדו שכם אחד".
יוצא מכך, ששתי קרניו של אילו
של יצחק קשורות האחת ליעקב (ישראל), והשנית ליעקב ולעשו (האומות).
יא. השפעת הקרבנות זמנית או קבועה
לגבי ההשפעה של הקרבת שבעים הפרים שכנגד שבעים האומות אומר רש"י ,ובימי המקדש הט מגעיץן עליהן... ". לעומת זאת, לגבי הכבשים הוא אומר ,ומנינם צ"ח לכלות מהם צ"ח קללות שבמשנה תורה", אשר חלק גדול מן ה,קללות שבמשנה תורה" קשורות דוקא לתקופת הגלות, ולא לימי המקדש?
קרבנות תקנום". ומה שבזמן שבית המקדש היה קיים היו משיגים באמצעות הקרבנות, משיגים עתה באמצעות תפלה.
אך ההבדל הוא": באמצעות הקרבנות הגשמיים ממש בבית המקדש הגשמי משפיעים הקרבנות עד לגשמיות העולם, ,בעולם בחיצוניות בפועל ממש"*. ואילו באמצעות התפלה ההשפעה היא רק בנפש האדם עצמו.
ויש לומר שזהו ההבדל בין השפעתם של הפרים לבין זו של הכבשים:
פרי החג שצריכים להשפיע על האומות יכולים להיות רק ,בימי המקדש", כאשר היו קרבנות בגשמיות, שהשפעתם הגיעה לחיצוניות העולם. אך משחרב בית המקדש בטלה השפעה זו, כדברי חז"ל* ,אוי להם לעכו"ם שאבדו ואינם יודעים מה שאבדו".
אך לא כן לגבי ישראל, ש,כבשים כנגד ישראל .. והם קבועים", והמשמעות הפנימית בכך היא, שהקרבנות הם ,קבועים" - השפעתם ,קיימת לעולם".
הערות
- 1. מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:
- 2. ההסבר לכך הוא: תפלות כנגד
- 7. ברכה לג, ד.
- 8. סנהדרין נט, רע"א.
- 9. תולדות כה, כג.
- 0. ישעי' סא, ה.
- 1. צפני' ג, ט רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
- 8. פינחפ ג
- 9. שיחות
- 10. כי באמצעות תפלה שכנגד הקרבנות מגיעים ,לכלות מהם צ"ח קללות שבמשנה תורה", שאפילו משחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ואנו נמצאים
- 2. ראה ברכות כו, א"ב.
- 3. לקו"ת פרשתנו עו, סע"ב.
- 4. ל' הלקו"ת שם.
- 5. סוכה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.