202
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי עצרת, .פר אחד איל אחד"*:, מפרש רש"י ,אלו כנגד ישראל". רואים מכך, שגם פר ואיל יכולים להיות ,כנגד ישראל"5, לפי מספרם וכדומה. ורש"י יכול היה למצוא רמז במספרם הכולל של האילים בחג הסוכות - ארבעה עשר - בקשר לישראל*?
ב) אף אם נאמר בדוחק שאין רמז המתאים בדרך הפשט לי"ד אילים, ולכן הכרחי לומר שהכבשים הם כנגד ישראל - עדיין נשאלת השאלה" לגבי הפסוק: מדוע מפרידה התורה בין הפרים, שכנגד האומות, לבין הכבשים, שכנגד ישראל, על ידי האילים?
כדי להבין זאת יש להבין תחילה מדוע מפרש רש"י שהפרים הם כנגד האומות רק מפני מספרם הכללי - שבעים - שהרי, לכאורה, רש"י מפרש בפרשת לך לך2 שהאומות נמשלו לפרים, שנאמר ,סבבוני פרים רבים". ומדוע אין רש"י מציין ענין זה כאן לגבי פרי החג?
והשאלה אף חזקה יותר: לגבי
פינחפ ג
ה/,כבשים" מביא רש"י כסיבה להיותם רמז כנגד ישראל דוקא מעצם סוג הכבשים, ואם כך, בודאי היה רש"י צריך לציין? לגבי הפרים גם כן סיבה הקשורה לסוג הפרים בכך שהם רמז לאומות העולם?
ט. פרים איליס וכבשים - אבוהם יצחק ויעקב ויש לומר, שההסבר לכך, ולפחות בדרך הרמז הוא:
לגבי קרבנות חג הפסח? מפרש רש"י: ,פרים - כנגד אברהם"; ,אילים - כנגד אילו של יצחק"; ,כבשים - כנגד יעקב".
מדוע אומר רש"י ,אילים" בלשון רבים, כאשר בתורה נאמר ,ואיל" בלשון יחיד? אפשר לומר, שבכך מבהיר רש"י, שפירוש זה אינו אמור רק לגבי פסוק זה, אלא לגבי כל הקרבנות של מוספי יום טוב" של פרים אילים וכבשים, שהם כנגד שלשת האבות.
ולכן אין רש"י יכול לומר שפרי החג הם כנגד האומות משום שהאומות נמשלו לפרים, כי סוג הפרים כאן רומז
הערות
- 4. כט, לו.
- 5. ולהעיר שבכמה דפוסי רש"י שלפנינו הלשון: ,,איל כנגד ישראל". וראה שיחת ש"פ פינחס הנ"ל (הערה 3).
- 6. ראה זהר סוף פרשתנו (רנט, א). ובמשכיל לדוד כאן: איכא למימר שהם לכלות מהם י"ד עתים לרעה. ועוד. ולהעיר גם מאברבנאל כאן ברמזי י"ד כבשים - ,רמז לבני יעקב .. י"ב וכאשר תעשה מיוסף שני שבטים .. ואת דינה .. היו.. י"ד". וראה אוה"ח לעיל כט, יג. משכיל לדוד כח, יט. ועוד.
- 7. אף שבפשש"מ - כן הוא סדר הקרבתם.
- 8. כיון ש,פר אחד" הוא ,כנגד ישראל", כנ"ל בפנים.
- 9. לעיל כח, יט. וראה גם פרש"י נשא ז, כא.
- 0. וי"ל שאלה הם גם הרמזים דמוספי ר"ח שלפנ"ז (כח, יא). ומה שלא כתב זאת רש"י שם, כי ההכרח לרמז זה (ע"ד הפשט) הוא מזה שגם שאר מוספים (דיו"ט) הם דמינים אלה, שמזה מוכח שהו"ע כללי (ולא ענין מיוחד לר"ח בלבד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.