198
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
גרמו להם לכליה, אלא להיפך: .היו מגינין עליהם... "ו
אמנם, ניתן לומר, ששתי פעולות נוגדות אלו קשורות לשני ענינים נפרדים - הענין של ,סימן כליה להם" קשור למספר הפרים, ואילו הקרבת הקרבנות מהווה הגנה עליהם. אך בכל זאת תמוה:
א) מדוע חשוב לציין כאן בפירוש הפסוק, ש,ובימי המקדש היו מגינין עליהם... "
ב) ועיקר: בכל אופן יש כאן סתירה - כיצד ייתכן שלאותם הקרבנות תהיינה פעולות סותרות: סימן כליה, ומגינין?!
ג. דיוקי לשון בבירוש רש"י בנוסף לכך מתעוררות מספר שאלות לגבי לשונו של רש"י, ומהן:
א) כוונת רש"י היא לתרץ מדוע פרי החג פוחתין והולכין, ואם כך, הוא היה צריך להתחיל את פירושו בענין זה: ,לפרים - כנגד האומות שמתמעטים והולכים סימן כליה להם", וכדומה, ורק לאחר מכן לבסס את פירושו על ידי הוכחה: ,ולכן מספרם שבעים כנגד
שבעים אומות", וכדומה. מדוע, אפוא, מתחיל רש"י את פירושו בהסבר אודות מספר הפרים באופן כללי, ורק לאחר מכן הוא אומר ,שמתמעטים והולכים"?
יותר מכך: בהמשך הענין, בפירוש על המילה ,ולכבשים", אכן פותח רש"י את פירושו באומרו ,כנגד ישראל .. והם קבועים", בשונה מפרי החג אשר פוחתין והולכין - ורק לאחר מכן הוא מסביר ,ומנינם צ"ח...".
ב) מדוע מאריך רש"י בלשונו ,שמתמעטים והולכים טימן כליה להם" - לכאורה, היה די אילו אמר רש"י ,כנגד שבעים אומות שמתמעטים והולכים"ז? כפי שאנו רואים בלשונו של רש"י עצמו בפירוש קודם, לגבי ברית בין הבתרים* - לפיכך... רמז על האומות שיהיו כלין והולכין".
הערות
- 5. וכמפורש באברבנאל כאן: ,יש להם ז"ל שתי דעות, האחד .. כדי שיתקיימו .. השני הוא כדי שיכלו". ולהעיר שבבחיי לעיל (כט, יג) הובא רק זה ש,,מתמעטים והולכים .. סימן כלי'", ולא זה שהיו מגינין עליהן כו'. וראה לקמן הערה 16.
- 2. פינחס ג שיחות 8
- 6. בדפוס ראשון, דפוס שני וכמה כת"י רש"י (שתח"י) ,והכבשים", ואם אינו טה"ד (ט"ס) אולי אינו ד"ה חדש (והעתקת לשון הכתוב), כ"א המשך לשון רש"י.
- 7. לכאורה הי" אפ"ל ששכוונת רש" ב,מתמעטים והולכים" היא על הפרים (שהקרבתם היא באופן של ,מתמעטים והולכים"), ודבר זה - ,סימן כלי' להם", וכן מפורש בלשון הבחיי הנ"ל.
- 5. אבל - אינו, כי - עפ"ז מהו להם, מלשון רש"י שמתמעטים והולכים" (ולא = ,,ומתמעטים כו'") מוכח, שקאי על ה,אומות" שלפנ"ז, ולא שהוא ענין שני בנוגע להפרים. ובפרט שבנוגע להפרים נקט רש"י (ב"פ) הלשון ,פוחתין והולכין" (כנ"ל הערה 2). וכן מוכרח לפרש לפי הגירסא בכמה דפוסי רש"י שלפנינו, שחסרות בהם התיבות ,סימן בלי' להם".
- 8. לך טו, יו"ד (בסופו).
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ג ע' 198
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ג ע' 198
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.