186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אומרת ,לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים" משום ששאלו אותם ,זה אחר זה", אלא שסדר השאלות הפוך מהסדר המופיע בפסוק.
ולפי זה יוצא, שכל דברי הפסוק הם כפשוטם, והקושי היחיד הוא בכך שהפסוק משנה את סדר הנשאלים*.
1 .בשם אומרם"
וזוהי גם הסיבה לכך שרש"י מצטט את שני הפירושים בשם אומרם - רבי יאשיה ואבא חנן - כדי להדגיש ששתי דעות אלו בקשר להסבר הפסוק
- אם יאמרו .,סרס המקרא" (שבאותו פסוק לא יהיו המילים כתובות כסדרן), או שעדיף לקבל פירוש דחוק של הפסוק מאשר לומר ,סרס המקרא"7 -
איננו רק לגבי פסוק זה, אלא זה מותאם לשיטותיהם של רבי יאשיה ואבא חנן במספר מקומות. אנו מוצאים גם במקומות אחרים, שרבי יאשיה< אומר ,סרס המקרא", ואילו שיטת אבא חנן< היא, שיש לקבל פירוש דחוק של הפסוקים אך לא לומר ,סרס המקרא"?.
ת. בענין המקושש - מסירה לרשות הצבור
לפי כל האמור לעיל ניתן להבין מדוע אין רש"י מפרש ועונה לאותה שאלה בפירושו בענין המקושש:
כיון שהשאלה מתבססת על כך שישראל פנו בשאלה הלכתית גם לאהרן וכו' (לאחר ששאלו את משה) - הרי בענין המקושש אין זה קושי: רש"י אומר* ,לא היו יודעים באיזו מיתה ימות אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה". כלומר, הפניה למשה ולאהרן ולכל העדה לא היתה לצורך השאלה ההלכתית, אלא כדי למסור את המקושש לרשות הצבור, שהצבור יבצע את עונש המיתה. איזו מיתה - את זאת צריך הצבור לברר.
ולכן לא קשה מדוע משווים את אהרן ואת כל העדה למשה, שהרי מדובר כאן על מסירתו לרשות הצבור - למשה ולאהרן ולכל העדה'*.
ט. המקלל והמקושש
לפי זה יובן ענין נוסף הדומה לאמור לעיל:
בענין המקלל, (בפרשת אמור'), נאמר ,ויביאו אותו אל משה" - אל
משה בלבד. ולכאורה, אין מובן: המקושש והמקלל הם .בפרק אחד",
הערות
- 6. לפי שאינו רוצה להקדים בפסוק תלמיד לרב כו' (רשב"ם ב"ב שם. ועוד).
- 7. ראה לקו"ש ח"ז (שצויין בסוף הערה 8. וש"נ) ע"ד אין מוקדם ומאוחר בחד עניינא.
- 8. כנ"ל בתחילת השיחה מספרי. וראה גם מדרש תהלים לו, ז. ב"ר פל"ג, א. פסיקתא דר"כ פ' שור או בשב.
- 9. ספרי שם.
- 5. פינחפ א שיחות 9
- 0. שלח טו, לד.
- 1. ולהעיר ממטות לא, יב.
- 2. כד, יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.