185

בפירושו ,אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע".

ויותר מכך: לאחר שרש"י מצטט מן הפסוק בפירושו בפרשתנו את המילים ,,לפני משה" הוא ממשיך ומוסיף ,ואחר כך לפני אלעזר""' - ויש לומר, שבכך מתכוון רש"י להדגיש שמשמעות המילה ,ולפני" היא בדיוק כאילו היה כתוב בפסוק ,ואחר כך לפני אלעזר".

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: אילו היה כתוב בפסוק ,לפני משה ואהרן", וכן ,לפני משה ואלעזר...", היה מובן שהשאלה נשאלה בבת אחת, את משה בהיותו. עם אהרן וכדומה, וייתכן אף לומר שהכוונה היא שהשאלה נשאלה בעיקר למשה, ומזכירים את אהרן רק משום שבמציאות הוא היה אז ביחד עם משה*'.

אך כיוון שבפסוק כתובה המילה ,לפני" שוב - ולפני אהרן", וכן ,ולפי אלעזר"', מוכרח רש"י להסביר שהשאלה נשאלה לאהרן, וכן לאלעזר וכו', בנפרד*.

וכיוון ש,לא ייתכן לומר זה אחר זה", לפי הסדר שבתורה, שלאחר ששאלו את משה שאלו את אהרן, לכן אומר רש"י ,כששניהם יושבין בבית-

המדרש באו ושאלום", שבאופן זה מופנית השאלה לאהרן בדיוק כמו למשה!:, כדלהלן.

ה. בית מדרש - מקום ללימוד תורה ביחד

,בית המדרש" הוא מקום שבו לומדים תורה יחדיו, ולא מקום שבו מתאספים יהודים כדי לשמוע דברי תורה, הלכה, דרשה וכדומה מחכם. כלומר, למרות שבבית המדרש נמצא רב, ראש ישיבה וכדומה, ונמצאים תלמידים, ואף בין התלמידים עצמם יש הבדלים בדרגתם, למרות זאת מהותו של בית המדרש היא שכל ,יושבי בית המדרש" משתתפים בלימוד: בשמיעת השאלה, בדיון אודותיה וכדומה.

מכך מובן גם"כן שהשאלות ששואלים ב,בית המדרש" נשאלות באופן שונה מהשאלות ששואלים במקום שיושבים בית-דין, דיין או רב: כאשר שואלים שאלה לפני ביתדדין, דיין או רב, אף כאשר לומדים שם תלמידים, מובן, שהשאלה נשאלת דוקא לחברי בית הדין. ואילו שאלה הנשאלת בבית המדרש אינה מופנית לראש בית המדרש, ראש הישיבה וכדומה, אלא לכל ,יושבי בית המדרש" - כולם מעיינים בשאלה, וכל אחד מהם