182
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
24 לקוטי
מסתמך. על כך שיזכרו את פירושו בפרשה הקודמת, בהעלותך. אך כלל אין מובן מדוע בפרשתנו הוא מביא את שתי הדעות, ובשם אומרן:
מכך שבפרשת בהעלותך מביא רש"י רק את הפירוש ,כששניהם יושבין..." מובן, שרק פירוש זה, של אבא חנן, מתאים לפשוטו של מקרא,
כפי שמובן בפשטות, ש"סרס המקרא" איננו חלק בדרך הפשט, וכפי שרבי יאשיה מדגיש בעצמו ,סרס המקרא ודרשה"*, שיש
לפני עדת ישראל (מטות שם, ד)*;
העברת נחלה: מדובר ע"ד העברת נחלה משבט לשבט - הרי זה נוגע אל הנשיאיםא
ולכן באה השאלה לכולם - למשה בתור שאלה להלכה, ואל השאר - בתור טענה לבעלי דין.
8 וכן הוא ברש"י כאן (וכ"ה ברש"י אמור כב, ב. חוקת יט, ז) - אף שבמ"א (בראשית ב, יט. שמות ב, ה) נקט ,,ופרשהו". וטעם החילוק יש לומר:
כשאין המקרא סובל פירוש אחר, הרי סירוס המקרא הוא רק כדי לפרשו; וכשאפשר לפרשו גם בלי סירוס ואעפ"כ סרס המקרא מטעם חיצוני הרי זה ,,דרש"*. ולו זעיר משאר הביטויים בענין זה בפירוש
פינחס א
צורך להעזר בדרך הדרש.
לעומת זאת בפרשתנו, כיון שרש"י מצטט את שתי הדעות, מובן, שגם דעת רבי יאשיה מתאימה לפשוטו של מקרא.
הסתירה אף חזקה יותר בכך, שאת פירושו של רבי יאשיה הוא אף מקדים לפירושו של אבא חנן.
יותר מכך: בפרשת בהעלותך נאמר רק ,לפני משה ולפני אהרן", ויש צורך להפוך את הסדר רק בין שני פרטים. ואילו בפרשתנו נאמר ,לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים", ויוצא, ש,סרוס המקרא" הוא לגבי שלושה פרטים - נשיאים?, אלעזר
רש"י עה"ת (לך יד, טו. שמות ד, כ. בשלח טז, כ. תרומה כז, ד. אמור כג, טז. שלח יד, כא. בלק כב, לג. וראה פרש"י מקץ מא, נז). וראה עוד בזה לקו"ש ח"ז [המתורגם] ע' 125 הערה 13 בשוה"ג. חכ"ב [המתורגם] ע' 46. ואכ"מ.
09 מלשון רש"י ,,אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע", ולא הביא הנשיאים [ובפרט שבגמרא שם מביא הנשיאים*, ורש"י בוחר בגירסת הספרי רק
הערות
- 1. *) וגם ע"פ ההלכה צ"ע ובירור איך ולמה נתנו להם חנם בלי שומא חלק שאר השבטים. ובפרט ע"פ פרש"י לדָיד כד.
- 2. וי"ל שבני גד וב"ר ביארו זה באמרם ,כי לאננחל אתם גו' באה נחלתנו גו'" (שם, יט) - חילוף.
- 3. ועפ"ז תומתק כוונת הפסוק, דלכאורה מאי קמ"ל. וראה אוה"ח ועוד.
- 4. *) גם יש לומר - כשכותב רש"י ,,ופרשהו", כוונתו שגם לאחר הסירוס צריכים להוסיף פירוש בהפסוק (כבב' מקומות הנ"ל שהוסיף רש"י תיבה כאילו היא
- 5. כתובה בפנים הכתוב (בבראשית שם - (,,לעולם"), בשמות שם - ,,בו")).
- 6. *) בגמרא שם הובא גם ,וכל העדה" (וראה רבינו גרשום ורשב"ם שם). אבל בפשוטו של מקרא מובן שבנות צלפחד לא שאלו אצלם (דמה ענין פסקי דינים לכל העדה, ובפרט דחכמניות היו (רש"י לקמן פסוק ד)). וגם את"ל ד,כל העדה" כאן פירושו סנהדרין (כדלקמן בפנים סעיף ב) - אינו מסתבר ששאלר ל,בל העדה" (78.600 - פרש"י יתרו יח, כא. וראה רש"י בלק כה, ה. לקר"ש [המתורגם] חי"ח ע' 556 הערה 18). וכדמוכח גם משינוי לשון הכתוב שבהם לא נאמר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.