177

ובמשך הזמן הם ממילא ,יכרתו ויגועו"'* באופן טבעי -

ואין לשאול: והרי גם שלילת כוח ההולדה סותרת, לכאורה, ל,ורחמיו על כל מעשיו" - כי, כידועיי, בכוח ההולדה שאצל הנבראים מתבטא כוח האין-סוף וחוסר ההגבלה של הקדוש-ברוך-הוא. כי הנבראים כשלעצמם מוגבלים, ולא ייתכן שיהיה להם כוח ההולדה* מצד עצמם, שיכולתה היא ההולדה עד אין סוף. אלא שהקדוש-ברוך-הוא מכניס את כח האין-סוף שלו בטבעו של הגוף המוליד.

כאשר נעדר כוח ההולדה, אין זאת שנוטלים ענין מן הטבע, אלא, שלא הוסיפו לטבע כוח נוסף, אשר בעצם הוא מעל לטבעל.

ב המחלוקת היא על אופן מציאות הגוים

אך אין די בהסבר זה, כ

א) כיון שלעתיד לבוא יתגשם ,אהפוך' אל עמים שפה ברורה

לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" - מדוע תתבטל, ואפילו במשך הזמן, מציאותם של קוראים בשם ה' ועובדים לן?

ב) נאמר בנבואה: ,והיו'% מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך", ,ועמדו זרים ורעו צאנכם", וריש לקיש עצמו אומר% ,כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים" - וכיצד ייתכן, אפוא, לומר שכל האומות יכרתו במשך הזמן?

האמור מכריח איפוא לומר, שלפי כל הפירושים אין הכוונה שלעתיד לבוא תתבטל בפשטות% מציאותם של הגויים. מציאותם תתקיים גם לעתיד לבוא. אלא המחלוקת בין הדעות שלעיל - בין שני הפירושים על ,וקרקר כל בני שת", וכן הפירושים על .,פי שנים בה יכרתו ויגועו והשלישית יותר בה" - היא לגבי האופן של מציאות הגויים בתקופה שלעתיד לבוא.