168
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
106 לקוטי
יותר מכך: אנו מוצאים אלילים מסויימים המוזכרים בתורה ולא נתבטלן<. לדוגמא: ,בעל פעור" המוזכר בפרשתנו", אך למרות זאת לא נתבטלל"?.
ויש לומר, שמשמעות דברי ה,יראים" היא, שהעבודה הזרה +ודאי נתבטלה" אצל היהודי שהזכיר אותה, שרצונו האמיתי של כל יהודי, הוא לקיים את כל ציווי התורה:
כשם שהתורה מזכירה את שמות האלילים ועניניהם כדי להראות את אפסותם והיותם הבל ואין בם מועילטי וממש, וכדי להוכיח את הטעות של עובדי העבודה זרה -
בהזכירה כיצד האלילים לא הועילו לעובדיהם, כגון ,,אבדת עם כמוש"יי; או עלדידי תיאור מצב שכאשר עבדו ישראל עבודה זרה הם נענשו, כמסופר בסוף פרשתנו, שהמעשה של ,ויצמד
בלק א
ישראל לבעל פעור" גרם למגיפה בישראל", וכדומה** -
ויווצא, שהזכרת שם עבודה זרה בתורה גורמת לביטול החשיבות של העבודה הזרה, ולהיפך - הזכרה זו מדגישה את השקריות של העבודה הזרה.
- כך גם אצל ישראל: כאשר יהודי מזכיר שם של עבודה זרה הכתוב בתורה - הוא מזכיר זאת בתוכן ובהקשר ששם זה כתוב בתורה - ההיפך ממתן חשיבות וממשות לעבודה זרה, ולכן אליל זה, שהתורה הביעה את אפסותו באופן ברור, .ודאי נתבטלה" אצלויי, ולכן ממשיך בעל ה;יראים" ואומר - ,מאותה טעם שהתורה מזכרת אותה (כדי להביע את אפסותה) אנו רשאין להזכירה'"".
הערות
- 6. כמו שהקשה בשו"ת חות יאיר סי' א (השגה י"א וי"ב).
- 7. כה, ג. שם, ה.
- 8. ראה משנה סנהדרין (ס, ב) ,הפוער עצמו לבעל פעור". ושם (סד, א) מעשה בפועל.
- 4. ולהעיר מיהושע כב, יז. תוד"ה מפני סוטה יד, א. ספרי פינחס כה, יג. סנהדרין פב, ב. וראה אוה"ת משפטים ע' א'רטו ואילך. לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 309. לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 4. וש"ב.
- 9. רמב"ם הל' גרושין ספ"ב.
- 0. ירמי' טז, יט.
- 1. חוקת כא, כט.
- 2. כה, ג.
- 3. ראה פינחס כה, יח: המגפה על דבר פעור.
- 4. וראה גם הדוגמאות שהובאו בגמרא (סנהדרין שם. טושו"ע יו"ד שם) - ,ברע בל קורס נבו (ישעי' מו, א), ,העורכים לגד שולחן" (שם סה, יא. וממשיך (שם יב) ,ומניתי אתכם לחרב גו'").
- 5. ולהעיר מלבוש יו"ד שם (ס"ה) ד,,מותר לומר לגוי אלקיך יהי' בעזרך .. שאין זה אלא דרך התלוצצות בעלמא". וראה לקמן בפנים ובהערה 7.
- 6. עפ"ז יומתק הא שבטושו"ע יו"ד שם לא כתבו (רק) ,כמו בל נבו גד" (ע"ד לשון הרמב"ם הל' ע"ז ספ"ה), כ"א העתיקו הכתובים שבהם נזכרו שמות אלה - לרמז, שההיתר להזכירם הוא מפני שאופן הזכרתם הוא כמו שנזכרו בתורה (ששם מודגש ביטולם, כנ"ל הערה 34).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.