154

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ומסיבה. זו מסביר רש"י שהפסוק עצמו רומז למהותם של הנסים, כי בפסוק מסופר שישראל אמרו שירה, ולכן מסתבר שהפסוק אומר גם, ולפחות ברמז, מדוע דוקא כאן אמרו שירה.

ת. ,ה' ילחם לכם..."

מהו היתרון והמעלה של הנסים בקריעת ים סוף בהשוואה לנסים האחרים, שדוקא אז אמרו שירה?

אין לומר שואת משום שנס קריעת ים סוף הציל את בני ישראל מסכנת נפשות - כי גם בנסים האחרים ארע כך, ובעניננו: המן ובארה של מרים הצילו את בני ישראל מסכנת רעב וצמא במדבר.

וכן - אין לומר שזאת מפני שנס קריעת ים סוף היה לגמרי מעל לטבע, שהרי גם המן ובארה של מרים לא היו בגדר הטבע, ואדרבה: דוקא הם נמשכו במשך קרוב לארבעים שנה.

אלא, החידוש המיוחד בכך היה, כנאמר בפסוק** ,ה' ילחם לכם ואתם תחרישון": במקרים אחרים5, כאשר היו ישראל בסכנה מצד האומות, התרחש נס הישועה וההצלה באופן

שישראל נלחמו בהם והקדוש-ברוךהוא הוביל לנצחונם של ישראל עד כדי נצחון באופן נסי.

אך בקריעת ים סוף היו ישראל באופן של ,תחרישון" - הם לא עשו דבר כדי להנצל מן המצרים. הקדושברוך-הוא בעצמו והוא בלבד ,ילחם" נגד המצרים.

וענין זה, שהקדוש-ברוך-הוא עשה הכל במקום ישראל - ,ה' ילחם לכם" - מראה על חיבה יתירה, שלא זו בלבד שהקדוש-ברוך-הוא מציל את ישראל מסכנה, אלא הוא אף חוסך מהם לעשות דבר מה לשם כך, ולכן דוקא נס זה הביא את ישראל לאמירת שירה.

וזהו החידוש גם בנס שהתרחש בנחלי ארנון: גם כאן* היתה הצלת בני ישראל באופן של ,ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"", ולכן גם נס זה עורר את ישראל לאמירת שירה**.

ט .אמו" - משה רבינו

לפי זה ניתן להבין גם מדוע מוסיף רש"י את המשל ,נתת פת לתינוק הודיע לאמו":

הערות

  1. 3. ראה מגילה יד, א. ולהעיר מפרש"י שם ד"ה מעבדות. פרש"י ס"פ שלח (מר"מ הדרשן).
  2. 4. בשלח יד, יד.
  3. 5. ראה לדוגמא: בשלח יז, ח ואילך. פרשתנו שם, א ואילך. לקמן פסוק כא ואילך.
  4. 4. חוקת ג שיחות 2
  5. 6. ראה לקמן די"ל דכאן זהו יותר מבקי"ס.
  6. 7. להעיר מל' היל"ש פרשתנו עה"פ על כן יאמר בספר מלחמות ה': אתם עסקתם בספר ואני נלחם על ידיכם.
  7. 8. ראה בחיי כאן: וישראל רואים .. (וואיך הקב"ה נלחם בשבילם .. והם אין יודעים בזה כלום עד שהבאר הזה הודיעם ומיד אמרו שירה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.