149
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
174 לקוטי יש הבדל מהותי בין פירוש רש"י לבין המדרשים בתיאור הנס* לגבי האופן של והרגום".
במדרש נאמר, שחלק מה,אוכלוסין" נכנסו למערות, שהיו בהרים למעלה, וחלק מהם היו בתוך הנחל, והתרחשו שני נסים: א) האוכלוסין שהיו במערות נהרגו על ידי שההרים נצמדו זה לזה% ,ונכנסו שדים של הר זה לתוך מערות"9'. ב) הנס השני היה בכך ש,הבאר ירדה לתוך הנחל ומתגברת שם (המים שבה) ואבדה כל האוכלוסין (שבנחל) כדרך שאבד אותן הים (בקריעת ים סוף)".
ואילו רש"י מזכיר רק נס אחד" - את הריגת האמוריים שהתחבאו במערות - ומשמיט את נס הבאר אשר הציפה את הנחל והטביעה את האמוריים שם.
יש להבין: אמנם, יש לומר, שפשוטו של מקרא מחייב שהיה כאן נס, ולא שני נסים,
אך בכל זאת רש"י עצמו מפרש, שלפי הפשט משווה כאן הפסוק את נסי
חוקת ג
נחלי ארנון לנסים בים סוף, כפי שהוא מבאר את המילים ,את והב בסופה ואת הנחלים ארנון": ,אשר יהב להם והרבה נסים בים סוף .. כשם שמספרים בנסי ים סוף, כך יש לספר בנסי נחלי ארנון"?' - ואם כך, פשוטו של מקרא מתאים לדברי המדרש שגם בנחל נעשה על ידי הבאר נס ,כדרך שאבד אותן הים"?
יותר מכך: בהמשך מספרת התורה שישראל אמרו שירה, ותוכן השירה קשור רק לבאר. לפי המדרש, שהבאר עצמה הטביעה את האמוריים (חלקם), מובן מדוע שירת ישראל היא על הבאר, אך לפי רש"י יוצא, שעל עצם הנס שבאמצעותו נצלו ישראל מן האמוריים, הם לא אמרו שירה, ושירתם היתה רק על ענין הטפל לנס - שהבאר הודיעה לישראל על הנס?
ּ. ,אשד" - שפך דם האמוריים
לפי האמור לעיל, שרש"י מביא רק אגדות המיישבות את דברי המקרא, מובן הדבר:
2 ועד"ז הוא בת"א ותרגום ירושלמי כאן - אבל בתיב"ע מפרש ע"ד הש"ס ברכות נד, סע"א ואילך (הובא לקמן בפנים ס"ה). וראה חדא"ג מהרש"א שם. צל"ח (ענף יוסף לע"י) שם [ולביאורו, שלדעת הת"א היו מותרין המצורעין ליכנס למחנה בשעת הילוך מסעות - יומתק (גם ע"ד ההלכה) הא שרש"י (בפי' עה"ת) פי' כהת"א, כי מפרש"י נשא (ה, ב) מוכח שגם רש"י ס"ל כן (ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 147 הערה 24)].
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.