146

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

העובדה ש,הוא עבר עבירה" בשעת העשיה אינה פוגמת במצות הקריעה).

ואילו לדעת ריב"א, קשורה המטפחת לספר התורה באופן כללי יותר, וכל פרט ספר התורה קשורים זה לזה. ולכן, כאשר האדם ,אחז ספר תורה ערום" נפגמה השלמות של הקריאה בתורה*, למרות שהאדם עשה בכך שתי פעולות שונות אחיזת ספר התורה, והקריאה בו.

ט. ,אורך *מים... עושר וכבוד"

לפי כל האמור לעיל יובן סיום דברי בעל התוספות - ,אבל אחזו במטפחת אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד":

חז"ל אומרים'* שבפסוק" .אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד" מדובר על שני סוגים של לומדי תורה - ,למיימינין בה אורך ימים" ו,למשאילים בה עושר וכבוד". ומסביר רש"י: מיימינין בה - עוסקים לשמה, משמאילים - שלא לשמה.

מדברי הגמרא ,למשמאילים בה עושר וכבוד" מובן, שאין הכוונה לאופן של ,לא לשמה"* שעליו אומרים

חז"ל* ,לא זכה נעשית לו סם המוות", אלא אופן של לימוד ,שלא לשמה" שאף הוא מביא עושר וכבוד.

ההסבר לכך הוא: כבר דובר מספר פעמים* על כך, שהמשמעות האמיתית ,בדקות" של ,לא לשמה" אינה רק כאשר לומדים מפני פניה אישית שאינה קשורה לעבודת ה', אלא הכוונה היא שאפילו הלימוד לשם המצוות כדי לידע את המעשה אשר יעשון, אף הוא אינו לשמה". זהו לימוד שאינו לשם התורה עצמה, אלא לצורך קיום המצוות. המשמעות המושלמת של ,לשמה" היא לימוד התורה לשם (השגת) התורה עצמה, כדברי חז"ל4 ,דרוש וקבל שכר", אך לא ,דרוש" כדי ל,קבל שכר", ,יגדיל תורה ויאדיר"*.

זהו גם ענינה של המטפחת של ספר התורה במובנה הרוחני, שהיא, כאמור, חלק מספר התורה עצמו:

הלימוד כדי לידע את המעשה אשר יעשון הוא הכרחי ואף קודם לכל לימוד בתורה'*, אך עדיין אין זה לימוד התורה מצד עצמה (אלא, כאמור, לצורך

הערות

  1. 0. להעיר מטושו"ע או"ח סו"ס קלט ונ"כ שם, דמצוה לאחוז הס"ת בשעת הקריאה, ע"ש.
  2. 1. שבת סג, א.
  3. 2. משלי ג, טז.
  4. 3. שבת שם ד"ה למשמאילין בה (בפי' הב').
  5. 4. כמו שפי' בחדא"ג שם.
  6. 6. חוקת א שיחות ₪
  7. 5. יומא עב, ב.
  8. 6. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז. ע' 428 ואילך, וש"נ. וראה גם ס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקסט.
  9. 7. ראה תניא ספ"ה (מפע"ח). וראה פסחים סח, סע"ב. ועוד. ואכ"מ.
  10. 8. סוטה מד, א. וש"נ.
  11. 9. חולין סו, ב.
  12. 0. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ט. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.