145

100 לקוטי של ,נקבר ערום": לפי שני האופנים הראשונים זהו עונש, שנוטלים ממנו את ה,לבושים" שיש לו, בעוד אשר לפי ההסבר ,ערום בלא אותה המצוה" יוצא שנפגם עצם קיום המצוה - הוא ,ערום" מן המצוה עצמה.

ואילו מפשטות דברי הגמרא מובן, שלפי כל שלוש הדעות זהה המהות של ,נקבר ערום" - זהו עונש בכך שנוטלים ממנו משהול.

לפיכך מסביר ריב"א שהמשמעות של .נקבר ערום בלא אותה מצוה" הוא ,,בלא אותה מצוה שעשה באותה שעה, שאם אחז ספר תורה ערום וקרא בו אין לו שכר מן הקריאה וכו'". כלומר, הוא קיים את מצות הקריאה, אך מענישים אותו בנטילת ה,שכר מן הקריאה".

חוקת א

ח. ההבדל בין .יש מפרשים" לבין ריב"א לגבי מהות המטפחת ביתר עומק יש לומר, שההבדל בין ,יש מפרשים" לבין ,,ריב"א" הוא גם לגבי עצם הגדרתה ומהותה של המטפחת.

לפי ,יש מפרשים" המטפחת היא חלק ממציאותו של ספר התורה בלבד, ולכן יש לכך קשר רק עם מצות האחיזה, אך אין לכך השפעה על מצוות האדם הקשורות למהות ולמטרה של ספר התורה - ,ולמדה... = שימה בפיהם"** = כגון: קריאה בתורה.

ולכן אין להסביר שהכוונה של ,ערום בלא אותה מצוה היא למצות הקריאה המתבצעת באותה שעה, כי הקריאה בתורה אינה קשורה למטפחת הספר, ולכן אין האיסור של אחיזת ספר התורה ללא מטפחת עלול לפגום במצות הקריאה.

(בדומה לדברי התלמוד הירושלמי לגבי ההבדל בין הקורע בשבת, אשר יצא ידי קריעה, לבין מצה גזולה שאין יוצאים בה ידי חובה בפסח, ,תמן גופא עבירה ברם הכא הוא עבר עבירה" (=שם המעשה עצמו הוא עבירה, ואילו כאן האדם עבר עבירה). כלומר,