142

166 לקוטי צריך גם העונש של ,אוחז ספר תורה ערום" להתבטא בעיקר בעונש עבור הנשמה.

לכך נאמר בגמרא ,אלא אימא נקבר ערום בלא מצוות", שזהו עונש של מידה כנגד מידה: על כך שאחז ספר תורה ערום מגיע לו העונש שהוא יהא ערום מן המצוות, שזהו עונש לנשמה.

ועל כך שואלת הגמרא ,ערום בלא מצוות סלקא דעתך?" - מדוע יילקחו ממנו כל המצוות? אלא אמר אביי, נקבר ערום - בלא אותה מצוה.

אך הסבר זה אינו ,,חלק" כל כך. אם הקושי באפשרות הראשונה הוא משום שהעונש ,נקבר ערום" קשור לגוף בלבד, ואיננו עונש לנשמה, שבה בעיקר מושווה האדם לספר תורה - צריכה היתה הגמרא לצטט בשאלה את המלה ,נקבר" (ינקבר ערום סלקא דעתך") שעליה מתבסס בעיקר הקושי, אך מהמשך דברי הגמרא נראה, שאין כאן דיון לגבי השאלה את מי מענישים, את הגוף או את הנשמה המושוית לספר תורה, אלא הדיון הוא לגבי ,ערום" - לגבי משמעות העונש.

ד ,בלא אותה מצוה" - שני פירושים על מסקנת הגמרא ,ערום בלא אותה

חוקת א

מצוה" אומרים בעלי ה,תוספות":: ,יש מפרשים מצות אחיזה. וקשה מאי רבותא? (=מהו החידוש בכך?) פשיטא שאין לו שכר כיוון שלא עשה המצוה כהוגן. לכך פירש ריב"א בלא אותה מצוה שעשה באותה שעה, שאם אחז ספר תורה ערום וקרא בו אין לו שכר מן הקריאה, וכן אוחזו לגוללו או להגיהוף!, אבל אחזו במטפחת אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד".

יש להבין:

א) על מה מתבססות שתי הדעות הללו - אם הכוונה של ,בלא אותה מצוה" היא ל,מצות אחיזה", כדעת ה,,יש מפרשים" (ומכך שאין רש"י מפרש דבר על ,בלא אותה מצוה" נראה שגם הוא מסביר כפשטות לשון הגמרא, שהכוונה היא ל,מצות אחיזה""), או