141
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
14 לקוטי
חוקת +
א. ,זאת התורה אדם"
אחד מן המקומות שבהם משווה הגמרא בין התורה לבין אדם - כנרמז בפרשתנו' ,זאת התורה אדם"? - הוא בסוף מסכת מגילה.
ההשוואה שבין התורה לאדם היא בענינים רבים, החל בכך שכשם שהאדם מורכב מגוף ומנשמה, כך גם התורה3. לאדם יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים, כך התורה היא הוראה ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא-תעשהי, ועוד.
בפרשתנו לאחר ,זאת התורה אדם" ההמשך הוא ,אדם כי ימות באהל...", ובדומה לכך מתבטאת ההשוואה שבין התורה לאדם במסכת מגילה בקשר לענין המיתה - ,אמר רבי פרנך .. כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום...".
יותר מכך: כשם שבפרשתנו אין מדובר רק בענין המוות כשלעצמו, אלא בקשר לדיני טומאהי, כך גם
בהשוואה הנ"ל נאמר שמשום ש,כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום" נגזרה טומאה על הידים", .אף הידים הבאים מחמת ספר פוסלות את התרומה משום דרבי פרנך"?.
ויש לומר שבסוגיא זו במסכת מגילה נוסף חידוש הן בענין של ספר תורה ערום ומטפחת ספר תורה, והן בענין של תורה ומצוות בקשר לאדם, כדלהלן.
ב. .כל האוחז ספר תורה ערום..."
וכך נאמר בסוף מסכת מגילה: ,אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום, ערום סלקא דעתך?" אלא אימא: נקבר ערום בלא מצוות. בלא מצוות סלקא דעתך? אלא, אמר אביי, נקבר ערום בלא אותה מצוה".
מובן ופשוט, כפי שכבר הוסבר פעמים רבותי, שאפילו ל,קא סלקא דעתך" סברא בגמרא (שאינה מתקבלת
הערות
- 1. *) וסיום מס' מגילה.
- 2. יט, יד.
- 2. ראה זח"ב קיז, ריש ע"ב. ח"ג כט, ב. ובכ"מ.
- 3. זח"ג קנב, א.
- 4. זח"א קע, ב. וראה מכות כג, סע"ב.
- 65. ולהעיר דלא המת מטמא אלא חוקה חקקתי גזרה גזרתי (תנחומא פרשתנו ח (כו). וכנראה זהו מקורו דהרמב"ם סוף הל' מקואות. וראה ספרי זוטא שבהערה 7).
- 6. שבת יד, סע"א.
- 7. ומודגש ביותר עפמ"ש ביל"ש פרשתנו (רמז תשסא. מספרי זוטא עה"פ) נוגע במת טמא ואין מת עצמו טמא, שהוא ממש כידים שבאים מחמת הספר, שאין הספר עצמו טמא.
- 8. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 101. חי"ח [המתורגם] ע' 260. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.