139
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי התנופה וכשוק הימין", שאינן יכולות להתפרש ובהשוואה לחטאת ולאשם, השייכים לגמרי לכהן*. ואילו בספרי ובגמרא אין ההשוואה של הבכור מבוססת על הפסוק .כחזה התנופה...", אלא על הסברה.
אך יש לומר, שניתן ללמוד מכך ענין נוסף בדרך הרמז:
,בכור" הוא רמז לישראל - בנ בכורי ישראל"*. בכור אדם - על שם אדמה לעליון'+, חלק אלקה ממעל - היא הנפש האלקית, ובכור בהמה טהורה הוא הנפש הבהמית של היהודי, ולכן אומרת התורה ,בכור שור .. כשב .. עז", שאלה הם, כידועל, שלשת הסוגים הכלליים של הנפש הבהמית שבישראל.
ורש"י בפירושו על התורה אינו צריך לשלול את ההשוואה של הבכור לחטאת ולאשם, כי לפי פשוטו של מקרא, שבדרך זו מודגשת הפשטות של היהודי, לא עולה כלל על הדעת
קרח ג
שליהודי כשלעצמו יש קשר כלשהו לחטאת ולאשם.
לגבי הנפש האלקית של היהודי, נאמר בזהר* בפשטות ובוודאות על הפסוק* ,נפש כי תחטא" - ,תווהא" (=תמוה), שאפילו בדרגה של ,נפש", הדרגה הנמוכה ביותר מבין חמשת% השמות שבהם נקראת הנפש האלקית, הרי זו תמיהה ופלא כיצד ניתן להכשל בחטא.
וכאן מחדש רש"י חידוש גדול יותר, שאפילו בכור בהמה - הנפש הבהמית של היהודי - אעו קשור כלל, כשלעצמו, לחטא*. ואף יותר מכך: אפילו לגבי ,,בשרם" - הגוף* הגשמי שלו - אין קיימת כלל האפשרות להשוואה - יצירת קשר - בינו לבין החטאת והאשם.
אלא ,כחזה התנופה וכשוק הימין" - של שלמים: הנפש האלקית של היהודי ירדה ונתלבשה בנפש הבהמית ובגוף הגשמי כדי ליצור מהם שלמים - שלום בעולם" - שגם העולם הזה התחתון, הגשמי והחומרי, ייעשה דירה. לה' יתברך.
הערות
- 8. ברא"ם כאן ,לא ידענו מזה אם .. של שלמים אם לחזה ושוק של חטאת". וכבר תמה עליו בנחלת יעקב כאן, ע"ש באורך.
- 9. שמות ד, כב.
- 0. ולהעיר שכללות דין בכור הוא מפני דויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים (בא יג, טו), שמכה זו היא מפני ש,ותמאן לשלחו (בני בכורי ישראל, ולכן) הנה אנכי הורג את בנך בכורך" (שמות שם, כג).
- 1. של"ה (כ, ב. שא, ב. ובכ"מ).
- 2. קונטרס התפלה פ"ח. ספר השיחות תורת שלום ע' 10.
- 3. ח"ג יג, ריש ע"ב. טז, א.
- 4. ויקרא ד, ב.
- 5. ב"ר פי"ד, ט.
- 6. ראה תניא (פ"א, פ"ז) דנה"ב וגוף שבישראל הוא מק"נ, שהיא שד משדין יהודאין שענינו היצה"ר לתאוות היתר (שם פ"ח), והיצה"ר לתאוות איסור הוא שד משדין נוכראין (תניא שם).
- 7. רש"י ויקרא ג, א. וראה ג"כ רש"י תצוה בט, בב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.