129

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לכאורה, אילו היה רש"י מביא את הנמשל בלבדי* - ,לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם" - לא היה, לכאורה, חסר דבר להבנת הענין בשלמותו. מה מוסיף המשל על המלך אשר אמר ,הריני כותב וחותם... "?

ולמרות שהמשל מופיע בספרי, הרי רש"י אינו מצטט סתם דרשות מספרי, ובמיוחד בעניננו, כאשר אין הוא מציין את הספרי כמקור לפירושו,

אלא בכך מתכוון רש"י להבהיר5

מדוע היה צורך בשני הענינים - נתן לו כ"ד מתנות כהונה, וברית מלח עולם. ויותר מכך - מדוע לא הספיק האות והמופת הקודם של פרח מטה אהרן -

שכשם שבמשל נדרשים שלשה ענינים: (א) כותב, (ב) וחותם, (ג) ומעלה בערכאין, כך גם בנמשל: נתינת כ"ד מתנות כהונה - בדומה ל,כותב"; כריתת ברית - ,וחותם"; והברית היא באופן של ,מלח עולם" - ,ומעלה בערכאין"*, וכפי שיוסבר להלן.

הכתובה בתוקף של ,מעלה בערבאין"

מהותו של שטר - ,כותב" - היא, שלבעל השדה יש הוכחה שהשדה אכן שייך לו, אף כאשר הוא נמצא רחוק ממקום השדה. כאשר הוא נמצא בשדה או בסביבתו, אין כל כך צורך למנוע ערעור על בעלותו. ערעור עלול להתעורר בעיקר כאשר הוא מתרחק משדהו - וערעור זה נמנע באמצעות שטר.

ובדומה לכך בנמשל: כדי שכהנים,

הערות

  1. 4. וכבמדרש לקח טוב כאן.
  2. 5. הטעם שרש"י העתיק גם ,משל למלך:" (ולא ,משל לאדם" (ע"ד פרש"י ס"פ נצבים) וכיו"ב) - יש לומר (נוסף לטעם הפשוט כי הנמשל הוא הקב"ה), שזה ממתיק למה לא נתן השדה מתחלה בשטר כו'? כי המדובר במלך, ולכן אינו חושש לערעור (כי מי יערער נגד נתינת המלך*), וזהו גם מה שהמלך אומר ,כל מי שירצה יבוא ויערער" - כי עתה נתגלה שגם על נתינה זו דמלך שייך ערעור.
  3. 3. ומה שמדייק רש"י ,שנתן שדה" (ולא ,מתנה") - יש לומר, שזה מכוון לנתינת כ"ד מתנות כהונה לאהרן, שלא כולם ניתנו לו בפועל (שהרי כמה מהן נתחייבו רק בבואם לארץ, כנ"ל הערה 22): בדוגמת נתינת שדה, שההנאה ממנה (התבואה) באה רק לאחר (זמן) חרישה וזריעה כו'.
  4. 4. ובזה מרמז רש"י גם את הביאור בזה שנתינת המת"כ היא בדוגמת ,,כותב" שבא לאחרי הערעור
  5. 5. *) עפ"ז מובן הטעם שבס"פ נצבים נקט רש"י ,כאדם" (ומשנה מספרי ר"פ ראה: משל למלך) - בי שם נוגע לענין הבחירה (ובחרת בחיים). ובאם הבורר הוא מלך ה"ז שולל ענין הבחירה.
  6. 6. קרח ג שיחות -
  7. 7. (אף שהנתינה היתה כבר לפני הערעור, כנ"ל סעיף ו והערה 33) - כי הוא ע"ד שדה שההנאה ממנה באה לאחרי זמן, כנ"ל.
  8. 6. ע"פ המבואר בפנים יומתק הטעם שרש"י שינה מלשון הספרי (כרת הכתוב ברית), ומעתיק לשון הכתוב (ברית מלח עולם) - כי לשון זה כולל ב' פרטים: ברית, מלח עולם (כנגד: חותם, ומעלה בערכאין), כבפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.