87

באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש-ברוךהוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו", ואז .מיד רוח הקודש שורה עליו"* - כל זה הוא חלק מהענין של ,מיסודי הדת לידע".

ג ,גבור עשיר וענו" - אינם חלק ממהות הנבואה

לפי זה מובנים תנאי הנבואה, ומדוע מונה הרמב"ם דוקא תנאים אלו, ולא את הפרטים האחרים שבגמרא ,גבור עשיר ועניו".

הרמב"ם אינו מתכוון לפרט את כל התנאים הנחוצים להשראת הנבואה, אלא רק את הפרטים שצריך ,לידע" אותם כ,יסוד הדת", והם, שאין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור

בהעלותך: שיחות 1%

במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו... בעל דעה רחבה עד מאוד",

משום שפרטים אלו קשורים לעצם מהות הנבואה'* ומוסיפים להבנת ענין הנבואה - שהיא באופן המשפיע על דעת האדם, ולכן יש חשיבות למצבה של דעת האדם ומדותיו כאשר הנבואה חלה עליו,

ואילו הפרטים האחרים - ,גבור עשיר ועניו" - הם רק תנאים שהנביא זקוק להם לצורך השראת הנבואה מלמעלה, אך אין הם חלק מעצם מהות הנבואה, ולכן אין נחוץ ,לידע" אותם כחלק מיסוד הדת - חלק מענין הנבואה ממש:

גבור ועושר מבטאים את שלימותו הגשמית של האדם, הדרושה כתנאי להשראת השכינה??, והמדה של ,עניו" נחוצה כדי להסיר את המונע להשראת השכינה, כי ,כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקדוש-ברוך-הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם"", וזהו ככפירה בעיקר'.