84
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
3 לקוטי ג ,עניו" ו,גבור" נכלליס ברמז
בפשטות ניתן היה להשיב, שהתנאי של ,עניו" נכלל בדברי הרמב"ם ,גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם...", שהרי (גם) ענוה היא ממעלות המדות*, וכמו כן שאת הענין של .גבור בכח" מביא הרמב"ם בהמשך דבריו .אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו שלם בגופר""?.
אך - א) אף אם נאמר שבמילים ,שלם בגופו" מתכוון הרמב"ם כאן גם לבריאות'? ושלימות הגוף כפשוטה?, עדיין אין זה מצב של ,.גבור". ובכל אופן אין מובן מדוע הוא כולל ורומז לכך בהמשך דבריו ואינו מציין זאת
5 או י"ל ד,עניו" נכלל במעלות ,חכם" שברמב"ם, ועפמ"ש בהל' דעות פ"א ה"ה ,ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהי' עניו נקרא חכם וזו היא מדת חכמה". אבל מלשון הרמב"ם כאן בנוגע למעלת חכם - ,גדול בחכמה כו'", וכן מהמשך לשונו ,בעל דעה רחבה", משמע שכוונתו כאן לחכמה כפשוטה (וראה חסד לאברהם לשמונה פרקים שם). וגם דוחק לומר שסומך כאן על דלקמן.
6) ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ג. שמונה פרקים פ"ד. וראה מרכבת המשנה ועבודת המלך לרמב"ם כאן. לקמן הערה 30731.
7) ראה סדר משנה לרמב"ם כאן בתחלתו. דברי ירמי' כאן.
8) בהל' דיעות פ"א ה"ד: שיהא אדם שם דיעותיו תמיד כו' כדי שיהא שלם בגופו כיצד לא יהא בעל חימה כו'. עיי"ש.
9) כמ"ש בספ"ג ורפ"ד מהל' דיעות.
בהעלותך:
במפורש ובתחילת הדברים כתנאי להשראת הנבואה?
ב) וכן לגבי הענוה: כיון שבגמרא מופיע הפרט ,,עניו" כפרט בפני עצמן, מדוע אין הרמב"ם* מציין זאת כפרט בפני עצמו%?
ד. ההבדלים ב'ן מסכת שבת למסכת נדרים
דברי הגמרא הללו מובאים גם במסכת שבת?, ושם נאמר ,אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה". יש להבין, כפי ששואל בעל ה,לחם משנה":י: לגבי התוספת בגמרא ,,בעל קומה" יש לומר, שזהו ביאור הקשור ל,גבור"*, כיון
0) ובפרט לפי מ"ש הר"ן בדרשותיו הדרוש החמישי (בנוסח הב') בתחלתו (ועד"ז בנוסח הא' בתחלתו) ,כי במה שאמר חכם כלל המעלות השכליות ועניו יכלול מעלות המדות כבר אמרו כו' ענוה גדולה מכולן" - פשיטא דהו"ל לפרש ענוה בפ"ע.
1) עפמ"ש בחדא"ג נדרים שם, דהעיקר מה שצריך להיות אצל הנביא הן המעלות גבור חכם ועשיר, ,והוסיף לו במדות שלא יתגאה בכל אלו ג' מעלות אבל שיהי' ג"כ עניו אצל אלו המעלות כמשה" יש לבאר לכאורה מה שלא נפרטה ענוה בפ"ע, כי זהו פרט ושלימות בג' המעלות שלפנ"ז. ודוחק.
2) צב, א.
3) בהל' יסוה"ת שם. ע"ש.
4) כבר"ן ותוס' נדרים שם. אלא דבר"ן שם, שזה שהי' גבור מובן מזה שהי' בעל קומה. ולהעיר שבנדרים שם - הלימוד שהי' גבור מזה שהי' גדול בקומה הוא רק בהקס"ד שבגמ
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.