75
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי בהעלותך ג שיחות אומר", ואילו כאן הוא אומר כלומר: רש"י מסביר, שהנאמר ,שנאמר"". בפסוק ,משנאיך" אינו מצביע רק על
ד) כאשר מבאר רש"י את ההוכחה הוא אומר כאן ,משנאיך נשאו ראש, ומזי הם על עמך יערימו סוד", שהשאלה היא מי הם משנאיך*'. לעומת זאת, שם אומר רש"י (א) ,כי הנה אויביך יהמיון ומה היא ההמיה על עמך יערימו סוד", כלומר, שהשאלה היא במה מתבטאת פעולתם (ההמיה) של ,אויביך", (ב) אחרזכך מסיים רש"י ואמר .ועל זה (משום ההמיה של ,ועל עמך...") קורא אותם אויביו של מקום".
ה. שנאה לישראל ושנאה לה' - היינו הך
כדי להבין כל זאת יש להקדים ולהדגיש שבדברי רש"י בפרשתנו יש הבדל מהותי לעומת דברי ה,ספרי", שהוא המקור לפירוש רש"י: ב,ספרי" נאמר ,שכל מי ששונא את ישראל כאילו שונא את מי שאמר והיה העולם""', ואילו רש"י אומר ,שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם" (ללא המילה ,כאילו"<).
דמיון בחומרה של החטא והעונש (ששנאה לישראל דומה לשנאה לקדוש-ברוך-הוא), אלא ,משנאיך" הכוונה כפשוטו - הם שונאים את הקדוש-ברוך-הוא, מפני ששני ענינים אלו הם היינו הך. או - היותו ,שונא את ישראל" נובע מכך שהוא ,שונא את מי שאמר והיה העולם".
וכך גם בפירושו על ,תהרוס קמיך" מדגיש רש"י ומי הם הקמים כנגדו אלו הקמים על ישראל", ולא כלשון המכילתא': ,שכל מי שקם כנגד ישראל כאילו קם כנגד הקדושדברוך-הוא"? - כי לפי רש"י שני ענינים אלו הם היינו הך: הגויים יודעים שישראל הם ,לי סגולה מכל העמים"< ו,בני בכורי ישראל":, ולפיכך, אצלם זהו דבר אחד: כאשר הם ,,קמים כנגדו" הרי הם
הערות
- 7. ובפרט שגם בספרי כאן הלשון ,וכן הוא אומר" (על הפסוק שהביא לפנ"ז).
- 8. ומשנה מלשון הספרי כאן (ועד"ז הוא במכילתא שם) ,מפני מה על עמך כו"'".
- 9. כ"ה ביל"ש כאן ועוד (ראה ספרי מהדורת האראוויץ). ובדפוסים שלפנינו: כמי ששונא את המקום.
- 0. בדפוס שני וכמה כת"י רש"י שתח"י
- 5. ,באילו" (ובדפוס ראשון וא' מכת"י רש"י (שתח"י) = ,,בשונא": ובעוד כת"י - ,מעלה עליהם הכתוב כאילו") - אבל בדפוסי רש"י שלפנינו הוא כבפנים.
- 1. ולשון רש"י הוא לכאורה ע"פ ראשית לשון המכילתא שם ,ומי הם שקמו נגדך הם שקמו נגד בניך". אבל לא משמע כן, כי הראי' מהפסוק ,כי הנה אויביך גו'" הובאה על הענין ,שכל מי שקם כו' כאילו קם כו'".
- 2. ורק לשון זה (כאילו קם כו') הובא בספרי כאן.
- 3. יתרו יט, ה.
- 4. שמות ד, כב (,ואמרת אל פרעה גו' בני גו'").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.