74

פירש לפני כן, כדלעיל, שאלו אשר ,על עמך יערימו סוד" נקראים ,אויביך", = ,אוייביו של מקום", כי ה,קמים על ישראל" הם גם ,קמים כנגדו" - בדיוק כ,משנאיך" - ואם כך, הרי אין כבר מקום להסביר כאן אחרת ולומר בדוחק שמהשמעות של המילה ,אוייביך" כאן היא לאלו אשר הקב"ה שונא אותם, ובנוסף לכך,

מתוכנם של הפסוקים בהמשך (לפי פירוש רש"י) מובן, שבמילה .אויביך", בדיוק כבמילה ,משנאיך", הכוונה היא לאלו אשר שונאים את ישראלי', שאיבתם ושנאתם מתבטאת במלחמתם נגד ישראל. כפי שנאמר לפני כ ,וארון ברית ה' נוסע לפניהם", כפי שמפרש רש"י .זה הארון היוצא עמהם למלחמה", ובהמשך לכך נאמר בפסוק ,ויהי בנסוע הארון... ויפוצו אויביך (המכונסין) = וינוסו = משנאיך (אלו הרודפים)" - וממילא אין מלכתחילה מקום לומר שהמשמעות של המילה .אויביך" כאן היה לאלו שהקב"ה שונא אותם.

והכרחי אפוא לומר, שרש"י אינו מפרש דבר על אויביך", משום שהוא מסתמך על פירושו הקודם ל,תהרוס קמיך", ששם הוא כבר הסביר בבירור, שאלו אשר ,על עמך יערימו סוד .. קורא אותם אויביו של מקום".

4) להעיר מתיב"ע ות"י כאן ,,בעלי דבביהון דעמך". *14) י, לג.

אך אם כך, קשה לאידך גיסא: מדוע כאשר מגיעים למילה ,משנאיך" און רש"י מסתמך על פירושו הקודם, אלא הוא אומר זאת שוב?

ד דיוקים בלשון רש"י

כן ישנם מספר דיוקים בלשון רש"י, ובמיוחד תמוהים ההבדלים בין דברי רש"י כאן לבין דבריו בפירושו על ,תהרוס קמיך", שהוזכר לעיל, ומהם:

א) מדוע מדגיש רש"י כאן ,שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם", ואינו אומר בקצרה ,שונא את הקדוש-ברוך-הוא" או ,שונא את המקום"?

ב) בפירושו על ,תהרוס קמיך" מאריך רש"י בלשונו ,ומי הם הקמים כנגדו", ואילו כאן הוא אומר מיד: ,משנאיך, אלו שונאי ישראל"*.

ג) כאשר רש"י מביא שם את ההוכחה מן הפסוק ,כי הנה אויביך יהמיון" הוא מתבטא במילים וכן הוא