68

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי היא ,כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים".

וכיון שענין זה, של פתיחת ספר בתורה, כבר ידוע מן הספרים הקודמים, הכרחי לומר, ששאלת רש"י כאן ,ולמה לא פתח בזו" מתעוררת משום שפרשה ,זו" מבטאת את המעלה והחביבות של ישראל, ולפיכך היה מתאים יותר, לכאורה, שהיא תהווה את הפתיחה של ספר במדבר.

ג פרשתנו היא פתיחה מתא*מה לחומש במדבר

ההסבר הוא: חומש ויקרא הוא רובו ככולו ציווים מהקדוש-ברוך-הוא אשר נאמרו למשה לאחר הקמת המשכן, וחומש במדבר עוסק בציווים ובסדר של המאורעות של הנהגת בני ישראל במדבךל'.

ואם כך היה מתאים לפתוח את ספר במדבר במעלתם של ישראל, שקיימו בפועל את ציווי ה*, ,ויעשו את הפסח... ככל אשר ציה ה' את משה כן עשו בני ישראל"'* בשלימותו ובמילואו, שכל ישראל הקריבו את

בהעלותך א

קרבן ה' במועדו, ובמשכן, כראולי, עד כדי כך שהיו אשר תבעו ,למה נגרע".

למרות שה,פרשה שבראש הספר" עוסקת בענין של ,מתוך חיבתן", כדלעיל, הרי בנוסף לכך שפרשתנו קודמת בזמן התרחשותה, ויותר מתאים היה לפתוח בפרשה זו עם ההדגשה שבה על חביבות ישראל, הרי החיבה של ,מתוך חיבתן מונה אותם" איננה חידוש. ענין זה כבר מובא בתחילת חומש שמות*. ולפיכך, היה מתאים יותר שהפתיחה של חומש זה תהיה בפרשתנו.

ויש להוסיף, שאם אכן חומש במדבר היה נפתח על ידי פרשתנו, היו הפתיחות של החומשים בסדר של מעלין בקודש - זו למעלה מזו:

פתיחת ספר שמות עוסקת בחיבתן של ישראל מצד עצמם, המתבטאת בכך ש,מנאן".

הפתיחה של ספר ויקרא עוסקת בחיבה של הקדוש-ברוך-הוא לישראל בענין הציוויים והמצוות, המתבטאת בכך שלפני כל הציוויים ,,קדמה קריאה לשון חיבה", וכפי שמדייק רש"י באמרו ,לכל דברות ולכל אמירות ולכל

הערות

  1. 9. להעיר מרמב"ן פרשתנו עה"פ (בתחלתו).
  2. 0. להעיר מלשון רש"י בתחלת פירושו על התורה ,לא הי" צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל" (וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 3 ואילך).
  3. 1. פרשתנו ט, ה.
  4. 4. שיחות
  5. 2. ראה ספרי עה"פ שם: להודיע שבחן של ישראל שכשם שאמר להם משה כן עשו.
  6. 3. אלא שמובן שאינו דומה לגמרי, כי בריש פר' שמות ,.חזר ומנאן במיתתן להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים", ובריש ספר במדבר ,מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.