65

מהי ה,גנות" בכך, והרי רש"י פירש כבר לפני כף, ש,תלה הכתוב מצוה זו"* (קרבן פסח) בביאתם לארץ ולא נתחייבו במדבר אלא פסח אחד שעשו בשנה השנית על-פי הדיבור". כלומר, הם נצטוו במפורש בהקרבת הקרבן רק בארץ ישראלוי

[וממילא היתה הקרבת הפסה במדבר, חוץ מהפעם הראשונה, אסורה (כי אסור להקריב במזבח ,אשר לא

0 בא יב, כה. וראה פירושו שם יג, ה.

*30) כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו. וברא"ם העתיק מפרש"י ,,עבודה זו" כמו שהוא במכילתא. וכ"ה בדפוס ראשון וכמה כת"י רש"י (שתח"'). ושם המשך הלשון ברש"י ,מביאתם לארץ ואילך" (ע"ד לשון המכילתא). ובסוף לשון רש"י, ועל פי הדבור".

1) ומובן שדוחק גדול לומר, שלפי פרש"י בפרשתנו, אין מצות קרבן פסח תלוי" בביאה לארץ (ומה שנאמר ל' ביאה בפסח הוא לומר לך עשה מצוה זו בשביל שתיכנס לארץ) כמ"ש הרא"ם כאן (בפירוש הא') ועוד, דהספרי והמכילתא (מקור פרש"י בא שם) הם מדרשות חלוקות - כי, כמדובר כמה פעמים*, אין זה מתאים שרש"י יפרש במקום אחד היפך פירושו במקום אחר מבלי שיעיר ע"ז. ובפרט שכל תוכן פרשה זו שהוא ציווי ה' על עשיית הפסח, מדגיש שהוא ציווי מיוחד ע"פ הדבור, דאל"כ הרי זמנו ופרטי עשייתו כבר מפורשים (כמו שכתבו מפרשי התורה). ואם רש"י כאן קאי להשיטה שנתחייבו גם במדבר - הו"ל לפרש ולבאר הצורך בציווי ה' עוד פעם. ולהעיר מפרש"י ט, ד. ובמפרשי רש"י שם.

בהעלותך א שיחות דד

ציוה אותם"?")],

ואדרבה - הקרבה זו במדבר היתה רק על"פי הדיבור'ל.

3 ברע"ב על פרש"י כאן כתב (ועד"ז בבאר מים חיים כאן) ,וי"ל משום דהיינו טעמא שלא נתחייבו מפני שלא מלו במדבר כדכתי' בספר יהושע כי לא מלו אותם בדרך וכתי' כל ערל לא יאכל בו והטעם שלא מלו היה מפני שלא נשבה רוח צפונית לפי שהיו נזופין ומנודין מפני עונותיהם וסכנה הי' להם אם ימולו והיינו גנותן של ישראל הכי איתמר בגמרא" (וראה גם רמב"ן פרשתנו עה"פ. ועד"ז הוא בתוס' קדושין לז, ב ד"ה הואיל בתירץ הב'. אלא שבתוס' שם מביא זה לפי הדיעה שגם במדבר נתחייבו*.

אמנם מובן שדוחק לפרש בפרש"י בא, שזה שלא נתחייבו הוא לפי שלא מלו במדבר, שהרי א) עדיין לא למדנו שלא מלו במדבר, ב) לשון רש"י הוא ,תלה הכתוב מצוה זו בביאתם לארץ".

ונוסף לזה (את"ל שגם לדעת רש" בפשש"מ - מילת זכריו? מעכבתו מלאכול