60
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ובמיחד שבעקבות זאת יש לחדש, ולא לחשב" את ה;שיריים"?
יג. ג' האופנים לחישוב אורך החצר בהתאם לגי הקדושות במשכן
לפי האמור לעיל ניתן להסביר, ששלושת האופנים הללו של חישוב אורך החצר.
((א) שלשים ומאה - מספר המכיל את המדה של החצר והמשכן ביחד, ועם זאת את מדת המשכן בפני עצמו, (ב) ה,חצר בלא המשכן שבעים אמה", (ג) מאה אמה של החצר, שבתוכן נכלל אורך המשכן) -
הם במקביל לשלושת הענינים הללו בקדושת המשכן:
כאשר מדובר על הקדושה הכללית של המשכן, מחשבים את אורך החצר כמאה אמה, וזה כולל את כל המשכן כאחד.
כאשר רוצים להדגיש את הקדושות הפרטיות של המשכן, מחשבים את ,חצר בלא המשכן" (שבעים אמה) בהתייחסות לקדושה של החצר בפני עצמה.
והצירוף של שתי הקדושות מתבטא במספר ק"ל; ישנו כאן גם הכלל - .מאה", שבו אין שלושים האמות של
המשכן נחשבים כקדושה בפני עצמם, אלא הן חלק מן הכלל. וכן ישנן כאן שלשים האמות של המשכן כפי שהן כקדושה בפני עצמה.
ולפיכך, כאשר נשיא שבט שמעון הקריב את הקרבנות לחנוכת המזבח - דבר הקשור לשלשת הענינים הנ"ל לגבי ישראל, כאמור לעיל בהרחבה - הוא ,,כיוון" בקרבנותיו ,כנגד מעשה המשכן" גם כלפי אותם ענינים כפי שהם מתבטאים לגבי המשכן.
יד, שתי הדעות לחישוב ,שבעים"
לפי הדעה הראשונה, מושם הדגש על חנוכת המזבח - על מעלת הפרט, שגם בכך ,ממשיכים" את ענין האחדות, ולפיכך אין כאן חשיבות רבה כל כך לקדושה כללית בפני עצמה, אלא היא קשורה ונרמזת בנדבת העגלות וכו', כדלעיל.
ואילו לפי הדעה השניה, מושם הדגש העיקרי על מעלת הכלל, והחידוש שבחנוכת המזבח הוא ההדגשה שגם בפרטים מורגשת מעלת הכלל.
ולפי דעה זו אין רומזים לקדושה הפרטית, כפי שהיא בפני עצמה,
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.