55
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המזבחה דחו את השבת* הוא משום ש,העלה עליהם הכתוב כאילו כולם הקריבו ביום ראשון... ביום אחרון" ולכן ,היה נחשב לקרבן ציבור שדוחה שבת". וההוכחה לזה היא מכך ש,לא היה קרבן אחד מהן יותר על חבירו": כיון שהביאו בכל יום אותם קרבנות, מוכיח הדבר, שכל אחד מהם לא היה קרבן מיוחד רק של נשיא זה, אלא גם קרבנות ציבור, ומשום כך היו אותם קרבנות לכל השבטים?.
ה קרבנות ציבור, אך ,לדעתו הקריב" אך יש להבין: כיצד מתאים ענין זה, שכאילו כל הנשיאים הקריבו את הקרבנות בכל יום ויום כקרבנות ציבור, לנאמר במדרש שלעיל ש,כל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו*??
ומצד שני: אם קרבנות הנשיאים הם גם קרבנות הציבור, היו יכולים כולם להקריב ביום אחד? ובמיוחד, שאכן, מלכתחילה חשבו הנשיאים לנהוג כך2, כנאמר'* ,ויקריבו הנשיאים את חנוכת המזבח ביום המשח אותו ויקריבו
הנשיאים את קרבנם לפני המזבח" = ולמרות זאת, ציוה הקדוש-ברוך-הוא, שדווקא ,נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם"?
הכרחי, אפוא, לומר, שיש כאן שני עניניםי: קרבנות הנשיאים היו קרבנות הציבור - ,כולם" - אך יחד עם זאת דוקא ,משלו הביא"*, ואין מוצאים שצריך להיות ,מוסרו יפה יפה":, ואדרבה: לדעתו הקריב", ומודגש בתורה ,זה קרבן נחשון בן עמינדב"* וכדומה שההקרבה למעשה של כל נשיא שונה בהתאם לדעתו, ולכן הם הוקרבו ביום נפרד, כפי שיוסבר להלן.
ו הנדבה ,לשאת המשכן"
יש עניץ נוסף בקשר לנדבת הנשיאים הטעון הסבר:
בטרם הביאו הנשיאים .את קרבנם לחנוכת המזבח", אך יחד עם זאת הם הביאו, לפני כן, ,שש עגלות צב ושני עשר בקר"*. והקדוש-ברוך-הוא הורה למשה': שאת העגלות והבקר יתנו לבני לוי ,לשאת המשכן".
הערות
- 7. ראה דעת רפב"י הובא לעיל הערה 19.
- 8. ולכאורה דוחק לומר שמדרש זה אתי כדעת רפב"י שס"ל שהקריבו לכוונה אחת (כבהערה הנ"ל).
- 9. רמב"ן פרשתנו ז, ב. אוה"ח שם, י. פנים יפות שם, יא. וראה גם במדב"ר ספי"ב. רא"ם לפרש"י פרשתנו שם. ועוד.
- 0. פרשתנו שם, י.
- 5. נשא ג שיחות 65
- 1. שם, יא.
- 2. ולפי המבואר בלקו"ש (שבהערה 19) בדעת רש"י - גם בהכוונות עצמן היו ב' קצוות אלו.
- 3. ספרי ופרש"י פרשתנו ז, יב. במדב"ר פי"ג, ז. שם, יג (בסופו).
- 4. כמו שצ"ל ביחיד כשמוסרו לענין דצבור (ר"ה ז, ריש ע"ב. ועוד).
- 5. יז
- 6. פרשתנו שם, ג.
- 7. שם ד ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.