51

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

(הוספת נקודות לתוספת ביאור)

העונג בדרגת ,עד שלא ניתנה"

אך עדיין ענין זה טעון הסבר:

אמנם, הקרבת קרבן בשבת על ידי נשיא אפרים יכולה להוות שכר על שמירת השבת של יסף, משום שההקרבה מוסיפה לקדושת השבת, כדלעיל. אך מדוע התבטא השכר דוקא במעשה שהוא כשלעצמו ההיפך משמירת שבת?

ההסבר לכך הוא:

העובדה"* שיוסף קיים את המצוה של שמירת ,עד שלא ניתנה" מהווה הוכחה לכך, ששמירת השבת שלו נובעת מ,מקום" (דרגה) שהוא מעל למקום ש,ניתנה",

כפי המשמעות של ,ניתנה" - שהדבר היה קיים לפני כן וניתן לאחר מכן למי שניתן.

ומובן, שבכל ,מקום" ששם ,ניתנה" השבת, הרי הקדושה ושמירת השבת הן בהתאם למקום שבו ניתנה.

מעין ובדומה להבדל שאנו מוצאים בהלכהי* בין תלמידי חכמים לבין

נשא א

פועלים ובעלי בתים: ,פועלים ובעלי בתים יעסקו יותר בתורה בשבת... ותלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתיה".

ועד ההבדל באופן כללי בין השביתה והשמירה אצל הקדוש-ברוך-הוא - כי בו שבת מכל מלאכתו"* - שווהי שביתה מדיבור ואמירה* בעשרה מאמרות? נברא העולם"*. - לבין השביתה למטה, שהיא בעיקר* שביתה מעשיה".

מכך מובן, שב,עולם" למעלה, שמעל לעולם הדבור - בעולם שלא משתעי במילי דהדיוטא (=שאינו עוסק בדברי הדיוט, כאשר הכוונה במושג זה היא לעשרה מאמרות)% - שם קדושת השבת ועונגו אינה השביתה מדיבור, אלא בשביתה מירידות וצמצומי העולם וגבורותיו (בדומה לגיהנם9, אשר בשבת ,כל

הערות

  1. 1. במדרש כאן שגם בזה י"ל דהוי דין בשבת, ועד שזהו שכר - מוסיף בקדושת שבת.
  2. 53. בהבא לקמן ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 223 ואילך.
  3. 4. רמ"א או"ח סר"צ ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה.
  4. 5. בראשית ב, ג.
  5. 6. ראה תניא קו"א בסופו. לקו"ת שבת שובה סו, ג. ובכ"מ.
  6. 7. שצמצם עצמו, כביכול, לירד ולהתגלות במאמרות וכו' (ראה תניא פכ"א. ובכ"מ).
  7. 8. אבות רפ"ה.
  8. 9. ורק מד"ס יש שביתה מדיבור מפני ששבת הקב"ה מיו"ד מאמרות (ראה קו"א ולקו"ת שם ובארוכה לקו"ש חי"א ע' 80 ואילך. וש"נ).
  9. 0. ראה תניא פ"כ, ובכ"מ.
  10. 1. זח"ג קמט, ב.
  11. 2. לקו"ת אחרי כה, ד. ובכ"מ.
  12. 3. ב"ר פי"א, ה. פסיקתא רבתי פ' כג. זח"ב לא, ב. רש"י סנהדרין סה, ב. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.