47

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

16 לקוטי ותמוה: כיצד מתאים לומר, שהשכר על שמירת שבת הוא - ,שיהא מקריב קרבנו בשבת מה שאין יחיד מקריב..." - פעולה שהיא, בדרך כלל, ההיפך משמירת שבת?!

ודאי שהדבר תמוה אם קרבן נשיא רק דוחה את השבת, שאז נחשבת פעולה זו למעין חילול שבת, שלא כהוגן, רק שבהוראת שעה בלבד נדחה בפועל האיסור לצורך הקרב אך גם לפי הדעה ש.הותרה", הכוונה היא שאין כאן חילול שבת, אבל מובן שאין זו פעולה שמהותה היא שמירת שבת, ואשר תהווה שכר לשמירת שבת!

מוכח איפוא מכאן, שעל פי מדרש זה, הביא קרבן הנשיאים בשבת לידי הוספה בשמירת שבת.

דן בעניץ חנוכת המזבח או בדיני שבתז

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

ארבעת מדרשי חז"ל הללו נחלקים, באופן כללי, לשני סוגים:

המדרש שהקרבנות היו ,שלא כהוגן" והמדרש ,זה קרבן דוחה את השבת", (שניהם בפרשה יג) עוסקים בענין הכללי של קרבנות הנשיאים, אשר אחד מן החידושים שבקרבנות הנשיאים, בין יתר"* החידושים, הוא,

נשא א

שקרבן הנשיאים דחה את השבת.

ואילו שתי הדרשות האחרות (שתיהן בפרשה יד) - ,שאני אמרתי..." המי הקדימני ואשלם..." - עוסקות בעיקר בפסוק .ביום השביעי נשיא לבני אפרים"*, ודנות בעיקר במעלת הקרבן שהקריב נשיא אפרים ביום השבת.

ולפי זה יש לומר, שההבדל בין שני סוגים אלו, באופן כללי, הוא:

בשתי הדרשות הראשונות, העוסקות בקרבנות הנשיאים בכללות, מודגש שדחיית השבת היא פרט הקשור לקרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח באופן כללי, כלומר, משום המעלה הכללית של חנוכת המזבח על ידי קרבנות הנשיאים דוחה הקרבה זו את השבתלי.

הערות

  1. 7. שמובא בב' מדרשים הנ"ל: בכ"מ אין היחיד מתנדב בקטורת והנשיאים הביאו .. בכ"מ אין היחיד מביא חטאת אלא אחר ידיעת חטאו
  2. 2. ואלו הביאו שעיר שלא בחטא (שם פי"ג, ב). ועד"ו הוא במדרש הב' (שם יג בסופו) בהסגנון ,זה קרבן, זה הביא כו'" כבדחיית שבת.
  3. 8. שבזה מתחיל ומאריך בבמדב"ר (ועד"ז בתנחומא שם) מריש פרשה יד.
  4. 9. וכן י"ל בדעת הש"ס (מו"ק שם) והרמב"ם (הל' מעה"ק שם) - שלכן: א) אינו מפורש בש"ס ורמב"ם שהיו ע"פ ציווי ה' וכבב' מדרשים הנ"ל (ולא כבמדרשים שבפי"ד). ולהעיר מחדא"ג מו"ק שם. ב) מאריך בהק"ו בש"ס בפרטי הדחי, ,מה משכן שאין קדושתו קדושת עולם (שמדגיש שכולו הו"ע דשעה) וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה כו' מקדש כו' דענוש כרת לא כ"ש": דאי נימא כהמדרשים שבפי"ד שהוא דין בשבת (כדלקמן בפנים), למאי נפק"מ?
  5. 5. ולהעיר מסיום לשון הרמב"ם שם ,אבל דברים הנוהגים לדורות הם דברי תורה שפירשנו כמו שהעתיקום מפי משה רבינו אין להוסיף עליהם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.