44

צורך בלימוד מיוחד, שסוג זה של קרבן = ,זה" - דוחה את השבת -

ולפי האמור לעיל ניתן להבין זאת, כי אין הכי נמי: כיון שהנשיא לא גבה עבור קרבן זה מבני שבטו יוצא, שקרבן זה הוא קרבן יחיד. אך מכיון שהמקריב הוא ,נשיא למטה", חלים על קרבנות דינים של קרבן צבור].

ג. ,אני אמרתי" - הוראת שעה

לפי כל האמור לעיל יוצא, שהמדרש השני, שהובא לעיל בסעיף א' - שלפיו היתה הקרבת קרבן הנשיא בשבת מלכתחילה כהוגן, ודברי הגמרא, הם היינו הך - הנשיא הקריב את הקרבן שבת משום שוהו קרבן צבור, ואין צורך בהוראת שעה מיוחדת.

אך קשה להסביר כך את דברי המדרשי? ,לא על פיו עשה שאני אמרתי למשה נשיא אחד וכו'", שמתוכם משתמע שהיתה כאן אמירה והוראה מיוחדת בקשר להקרבה זו - הוראת שעה.

ומובן בפשטות שדחוק ביותר לומר שמילים .אני אמרתי למשה נשיא אחד..." אין הכוונה לציווי ,נשיא

אחד..." ושבכלל לא היתה אמירה מיוחדת בענין זה, אלא הכוונה היא לדין הכללי לדורות - שבט נקרא קהל, או שעל קרבן הנשיא חלים דינים של קרבן השבט5.

ואם כך, שבה הקושיה ומתעוררת: מהו ההסבר למחלוקת שבין שני המדרשים שלעיל?

ד .דחו" או ,מותר": ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

לפי שני המדרשים, היו קרבנות המילואים של חנוכת המזבח - אשר .אין כמותן לדורות"? - רק זמניים וכהוראת שעה (כמו כל הפרטים האחרים של קרבנות הנשיאים אשר היו לאותה שעה בלבד?, וכן חלק מקרבנות ימי המילואים), ורק מפני