37

השל"ה מרחיב את הדיבור על כך*. משמעות הדברים היא: לא שהענינים המופיעים בתורה אמורים ,,בעצם" כפי שהם למטה בגשמיות, ומהווים רמז בלבד לענינים אלו כפי שהם ברוחניות - ,הכתוב יגיד בתחתונים וירמוז בעליונים"*, אלא להיפך: בעצם מדברת התורה ,בעליונים" - על הענינים כפי שהם ברוחניות, והיא רק רומזת לכך לענינים כפי שהם בגשמיות, .בתחתונים".

כלומר, בודאי ,אין מקרא יוצא מידי פשוטו"*, ואין לומר שהתורה מתכוונת רק לענין ברוחניות". תמיד ישנו הפשט של המקרא, כפי שהוא מפורש ,בתחתונים". אך בעצם עוסקת התורה בעליונים.

וכך גם לגבי המצוות: המצוות הן בתחתונים - מעשה המצוה כפשוטו, ובעליונים - המשמעות הרוחנית של המצוה*. משמעות הדברים היא: לא שבנוסף למצוה המקויימת בפשטות, יש למצוה גם משמעות רוחנית, אלא

חג השבועות ג שיחות -

להיפך: כאשר מפרטת התורה את המצוות, הכוונה היא ,,בעצם" למצוות ,בעליונים", = ברוחניות, = והמצוות המקויימות בגשמיות הן המשך ותוצאה של מהותן הרוחנית.

וכדברי חז"ל המפורשים* על הפסוק* ,מגיד דבריו ליעקב .. הקב"ה .. מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמור".

אין דברים אלו סותרים את הכלל שהמעשה הוא. העיקר", וכן לגבי התורה את הכלל% ש,תורה לא בשמים היא"9 - כי רצון העליון הוא שעיקר קיום המצוה יהיה דוקא כאן למטה וכפשוטה, וכן שפסק ההלכה בתורה יהיה דוקא למטה, ,לא בשמים היא"*.

אבל לגבי התורה והמצוות מצד עצמן, הרי להיפך: המקור וההתחלה של התורה והמצוות הוא למעלה ברוחניות - כנאמר* ,ואהיה אצלו... שעשועים...", וכמאמר חז"ל* ,חמודה