37

₪ לקוטי ד. הציווי קיים, אך המציאות השתנתה ויש לומר שההסבר לכך הוא, שזאת בדומה לביאורו של הרמב"ם עצמו בספר המצוות שלו* אודות הסיבה לכך שהוא מונה בין המצוות גם את מצות השמדת שבע האומות, למרות שלכאורה אין זו מצוה הנוהגת לדורות, אשר מצוות כאלו אינן נכללות במנין המצוות, ואלה דברי*: ,הענין שנסתיים השגת מטרתו בלי שיהא אותו הדבר תלוי בזמן מסויים אין אומרים בו אינו נוהג לדורות, לפי שהוא נוהג בכל דור שבו נמצאת אפשרות אותו הדבר .. כללו של דבר אתה צריך להבין ולהתבונן בהבדל בין המצוה ובין הדבר אשר נצטוה עליו, כי יש שתהא נוהגת לדורות, אלא שהדבר שנצטוה עליו כבר נעדר בדור מן הדורות...".

בדומה לכך ניתן היה, לכאורה, לומר בעניננו*: השינוי בתכונות הגוף ובטבע בני האדם בתקופתנו, ואשר משום כך אין מועילות חלק מן התרופות של תקופת הגמרא וכן חלק מן ההוראות של הרמב"ם לשמירת הבריאות אינו משנה את העובדה שענין זה או הלכה זו בגמרא וברמב"ם מהווים הוראה לדורות, חלק מן התורה הנצחית

חג השבועות ג

- כי ההוראה שבכך היא נצחית, אלא ה,דבר שנצטוה עליו" הוא ,נעדר" והשתנה - אין זה אותו גוף כפי שהיה בזמן הציווי.

בדומה להדגשת הרמב"ם עצמו', שהבטחתו ,אני ערב לו" ש,המנהיג עצמו בדרכים אלו... אינו בא לידי חולי כל ימיו" אינה אמורה כלפי מי ש,היה גופו רע מתחילת ברייתו או..." והוא מפרט מספר תנאים נוספים.

אך גם לפי הסבר זה עדיין אין מובן כל כך: בציווי על השמדת שבע האומות או על מחיית עמלק, מפרטת התורה בציווי את ה,דבר שנצטוה עליו" (שבע אומות, עמלק) - זהו חלק מן הציווי.

אך לא כן בעניננו: בדברי הגמרא והרמב"ם אין מפורטים התנאים הטבעיים של גוף האדם, של סממני הרפואה וכדומה.

ה. עיקר התורה והמצוות - ברוחניות

כדי להסביר זאת, יש להקדים ולבאר ענין כללי לגבי התורה והמצוות:

ידוע הכלל המופיע בדברי חז"ל ש,התורה (ש)מדברת בעצם בעליונים ורומזות% בשניות בתחתונים", ובעל