30
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
חלום': ומכך מובן, שהבסיס להיתר בכל המקרים האחרים'" הוא הדין של תענית חלום: מכך לומדים, שמצות עונג שבת ויום טוב אינה חובת אכילה כשלעצמה, אלא משום העונג שבה, ולפיכך, כאשר האדם מתענג מאי-
דשבת**, כבתענית חלום שמפורש בו ,אפילו בשבת".
3 וכן בטור סרפ"ח שם הביא רק הדין דתענית חלום.
4 וכן מוכח מלשון הלבוש שם סעיף ד (יומטעם זה מותר ג"כ כו'") שכולם מטעם אחד הותרו. ולהעיר מהכותרת דסי' רפח בשו"ע (וכן בשו"ע אדה"ז) - ,דין תענית ודין תענית חלום בשבת".
ומה שבהגמ"יי הנ"ל (הערה 32) מובא רק הא דמר ברי' דרבינא, ועד"ז באגור סי' תב (הובא בב"י שם) גבי אדם שמזיק לו אכילתו, מובא רק הא שמצאו תלמידיו לרע"ק שהי' בוכה בשבת כו' - ולא הזכירו הדין דתענית חלום - יש לומר*, כי בדינים הנ"ל, לא רק שמותר להתענות (כבתענית חלום), אלא עוד זאת, שעי"ז לא .ביטל עיקר עונג שבת" (שלכן אין צריכים להתענות תענית על תעניתו לכפרה, כמבואר בלבוש שם). וע"ז
חג השבועות ג שיחות 5
אכילה, מותר לו לצום*.
ניתן לומר, שהסיבה לכך שחז"ל בחרו לציין היתר זה דוקא. בדוגמא של תענית חלום, היא כדי לרמוז בכך, שקיום היתר של תענית בשבת, מכל סיבה שהיא - מצב המונע מן היהודי להתענג באכילה ובשתיה - נובע מכך שנמצאים במצב של ,חלום" רוחני, מצב של שינה והעלם וגלות של הנשמה בגוף*, ויותר מכך - שינה והסתר הגלות כפשוטו,
כמבואר ב,תורה אור"'* על הפסוק .היינו כחולמים", שבדיוק כשם שחלום מחבר שני הפכים בנושא אחד, כי בזמן השינה מסתלק השכל ונשאר רק ,כוח המדמה", כך גם אצל יהודים בזמן הגלות, הרי מפני ההעלם וההסתר של הגלות אפשרי שיהיה אצלם ,ב' דברים הפכיים": בעת התפלה נמצאים ב,תנועה" של התעוררות אמיתית בהחלטה טובה... ולאחר התפילה ייתכן שהדבר ישכח עד כדי כך, שהיהודי
מביאים מקורות (הנהגת מר ברי' דרבינא ודרע"ק) שכן נהגו לכתחילה ובקביעות. ולהעיר משו"ת בנימין זאב סר"י.
8 תהלים קכו, א.
הערות
- 1. **) להעיר ממאירי פסחים שם: ואם לא נאמר אלא על יו"ש כו'. ובבעל המאור שם: ומר בר דרבינא לא פליג אדרבא (דבשבת בעינן לכם). ומשמע שמפרש שלא התענה בשבת. וראה בח" רי דוד שם שהקשה עליו <שלא הוזכר יום השבת במנהגו של מר ברי" דרבינא".
- 2. *) גם יש לומר, כי בתענית חלום יש עוד טעם להיתר (ורק טעם זה הובא בשו"ע סרפ"ח שם. וראה תוד"ה כל סוטה מ, א) ,כדי שיקרע גזר דינו". וגם בשו"ע אדה"ז שם הובא טעם זה לראשתה, ורק אח"כ מוסיף ,ועוד לפי שאין כאן ביטול עונג שבת כ" (דלא כבטור ולבוש שם, שהביאו רק הטעם שתענית זה הוא עונג לו. ואכ"מ.
- 5. ובתענית של תשובה לא התירו כי הוא ,עונג .. שאו מוכרח שיהי' בשבת" (דלא כתענית חלום שמבטל הגז"ד רק כשמתענה בו ביום).
- 6. לבירא עמיקתא, ונקרא משכא דחויא (תניא פל"א ובכ"מ).
- 7. וישב (כח, ג). סה"מ תקס"ה (כרך א) ע' קפד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.