24

58 לקוטי האמורות - כאשר מקיימים את מצות ,כתבו לכם" בספר תורה ממש, מתי יוצא האדם ידי חובה: שיטת הרמב"ם והרמ"א היא, כי מכיון שהמצוה קשורה עם קדושת ספר תורה, והקדושה מחייבת תנאים שונים במעשה של כתיבת ספר התורה - הופך מעשה זה (לא רק לפרט ב,חפצא", בקדושת ספר התורה, אלא גם) לחלק מקיום המצוה של כתבו לכם.

ולכן, כאשר הוא מקיים את המצוה המוטלת עליו על ידי כתיבת ספר תורה, צריך להיות מעשה המצוה על ידי כתיבת ספר תורה, או על ידי הגהת ספר תורה ,שהיה מוטעה"% - שאז פעולתו גומרת ומשלימה את ה,כתבו לכם". אך ,,אם לקחו כך ולא הגיה בו דבר", אין הוא יוצא ידי חובה.

מה שאין כן לדעת רש"י והנמוקי יוסף, קדושת ספר התורה אינה חלק מהמצוה של ,כתבו לכם" [ותנאי הכתיבה הם רק כדי לפעול את קדושת הספר תורה], ובמילא אם הקדושה כבר קיימת - אזי גם בספר תורה מספיק אם קנאו, ,,לקחו (מן השוק)".

לפי זה מובן, כי הנאמר ,האידנא מצוה לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן" - אין משמעו (אפילו לדעת הרמב"ם) שוזה חייב להתבצע על ידי כתיבתו, או בשליחותו, או על ידי

חג השבועות א

שמגיה את הספר, משום שספרים אלו מצד ענינים אינם דורשים שיהיה בהם דווקא מעשה אדם, יכול להיות גם מעשה ,קוף" (מכונה) - העיקר שיהיו כתובים, ואזי ישנו ובשלימות - ,ולמדה שימה בפיהם".

והלשון ברא"ש ובשולחן-ערוך ,כותבים" את החומשים - הוא משום שמקור הדין ויסודו הוא ,,כותבים ספר תורה" - אך זהו בהתאם לכלל האמור ,דון מינה ואוקי באתרא".

אין חיוב לקנות את כל הספרים

הביאור האמור מסביר פרט נוסף באשר לקיומה המעשי של מצות ,ועתה כתבו לכם את השירה הזאת", כפי שהיא מתבצעת ,האידנא":

כשם שבמצות לימוד התורה לא קיים היום הסדר (כבעבר) ללמוד תחילה את כל התורה כולה* (ההלכות) ורק אחר כך לעיין ולפלפל כו' - יש לומר, כי בדומה לדוגמא זו הוא גם בנוגע לקיום מצות ,כתבו לכם את השירה הזאת", ,האידנא":

אין הכוונה כי האדם מחוייב לכתוב בעצמו (או לקנות), וכל הספרים (חמשה חומשי התורה משנה גמרא ופירושיהן), ורק אז הוא מקיים את