10

179 לקוטי אומר רק ,ונקראו'? תולדות משה", אלא אף ,נעשו אלו התולדות שלו".

ב) מדוע מאריך רש"י בלשונו ואומר (שלמדן) מה שלמד מפי הגבורה" - רש"י צריך היה לומר בקצרה, וכפי שהוא אכן אומר בקטע הראשון ,שלמדן תורה":?

אף אם נאמר, שמשום שבפסוק מופיע הניסוח ,ביום דבר ה' את משה", לכן מדגיש גם רש"י בהתאם לכך שהוא למד עמם את מה שאמר לו הקדושברוך-הוא עדיין אין הכל ברור: אם כך, מדוע משנה רש"י מלשון הפסוק וממשמעותו, ואומר (א) ,מה שלמד", ולא - ,מה ששמע", (ב) ,מפי הגבורה", ולא ,מפי ה'", וכדומה?

גּ. בני אהרן - תולדות משה ממש!

ההסבר לכך הוא:

רש"י אינו יכול להסתפק בפירוש ,כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה

במדבר ג

עליו הכתוב כאילו ילדו", כי בפסוק נאמר ,ואלה תולדות אהרן ומשה":

אילו היה כתוב בפסוק רק ,תולדות משה", נתן היה לומר, שהתורה משתמשת במילה ,תולדות" במשמעותה המושאלת5, שעל ידי ש,למדן תורה", לכן ,מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". כפי שרש"י כבר פירש לפני כן על הפסוקי:? הנאמר אודות אברהם ,הנפש אשר עשו בחרן - שהכניסן תחת כנפי השכינה... ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום". ובדומה לכך מפרש רש"י בפסוק מאוחר יותר5 - בקשר ללימוד התורה, כבפסוקנו: ,ושננתם לבניך, אלו התלמידים, מצינו בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים".

אך כאן נאמר ,ואלה תולדות אהרן ומשה": התורה מזכירה את שניהם ביחד, ש,ואלה" הם תולדותיו של משה בדיוק כפי שהם תולדות אהרן. ותמוה: כיצד אפשר להשוות בין היותם תולדות אהרן - שעצם מציאותם היא תולדה של אהרן - לבין היותם תולדות משה עקב לימוד תורה עמם, שלמרות כל המעלה הגדולה שבכך, בכל זאת, לכאורה, אין כאן חידוש בעצם מציאותם, ואפשר