9
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב) והעיקר: משה לימד את בני ישראל תורה אף לפני מתן תורה, לפני ,יום דבר ה' אל משה בהר סיני", כפי שמפרש רש"ייי, ש,במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם". ויותר מכך: כבר במצרים ציוה הקדוש-ברוך-הוא כמה וכמה דינים, כמסופר בפרשת בא*', אשר אותם מסר ולימד משה את בני ישראל. ואם כך, מדוע נעשו בני אהרן לתולדות משה רק .ביום דבר ה' את משה בהר טיני", ולא לפני כן?
ודוחק לומר, שמשה לימד את בני אהרן באופן מיוחד, שמשום כך הם נעשו תולדות משה, רק ב,סדר משנה" שהתחיל רק למחרת יום הכפורים"', אך לא לפני כן -
כי הסיבה לסדר זה של הלימוד בכלל, ושל הלימוד המיוחד עם בני אהרן בפרט קיימת במלואה גם לפי מחרת יום הכפורים. וכפי שמוכח מפסוקנו, שכבר ,,ביוס דבר ה' את משה בהר סיני" - בששי (שביעי) בסיון" -
כבר לימד משה את בני אהרן בנפרד'**, שהרי אז הם נעשו ,תולדות שלו". ולכן סביר לומר שגם לפני מתן תורהפי לימד אותם משה באותו אופן כלאחר מכן.
ב. הדיוקים בלשון רש"י בנוסף לכך יש להבין מספר דיוקים בלשונו של רש"י, ומהם:
א) מלשון רש"י ב,דבור" הראשון ,מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו" מובן, שאין הכוונה שהם נעשו תולדותיו, אלא שזה רק ענין של שכר, שנחשב לו ,כאילו ילדו". לעומת זאת, ב,דבור" השני אומר רש"י: ,נעשו אלו התולדות שלו"?
ותמיהה זו אף קשה יותר: המקור של פירוש רש"י זה הוא בגמרא%? ושם נאמר ,כל המלמד... מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה .. ומשה לימד, לפיכך נקראו על שמו", ואילו רש"י מוסיף כאן על דברי הגמרא, ואינו
הערות
- 1. שנק' תולדות משה שייך לענין התורה (,ביום דבר ה' את משה בה"ס"). אבל אא"פ לפרש כן כוונת רש"י, דא"כ לא הו"ל לרש"י לכפול פירושו בד"ה בפ"ע, כ"א להעתיק התיבות ביום .. בה"ס בד"ה שלפנ"ז. ומאריכות ל' רש"י (בד"ה השני) מוכח שכוונתו להוסיף ענין חדש.
- 4. בשלח טו, כה. וראה גם רש"י משפטים כד, ג.
- 5. יב, ב ואילך. שם, מג ואילך. יג, א ואילך.
- 6. ראה רש"י תשא לד, כט.
- 7. רש"י יתרו יט, טו.
- 6. במדבר ג שיחות 11
- 8. אבל ראה הערה 8.
- 9. ולו זעיר מהמפורש בקרא (משפטים כד, א. ועד"ז שם, ט) - ועוד לפני מ"ת (רש"י שם א) - ,אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל" (ע"ד ,סדר המשנה" דס"פ תשא). והרי שם איירי בשייכות לענין של תורה (ראה שם ג"ד וברש"י שם. רש"י שם, ז). ובחדא"ג מהרש"א עירובין שם, דסדר משנה נסמך אקרא זה. ולהעיר מפרש"י ר"פ מטות ובמפרשיו שם.
- 0. סנהדרין יט, ב. וראה גם תיב"ע לקמן פסוק ג (וגם שם: ואתקרין על שמ").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.