5

הוא מינה אותם וחידש בהם תפקיד אשר לא היה אצלם לפני כן. הם נעשו ,קרואי העדה - נקראים לכל דבר חשיבות שבעדה", של העדה כולה, כדלעיל.

ובכך מובן גם הפסוק השני כאן ,ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות": כיון שאז התחדש בנשיאים מינוי מיוחד מאת הקדוש ברוך-הוא, היה צורך ב,ויקח" מחדש, כ,קרואי העדה", בנוסף על המינוי הקודם כנשיאי השבטים.

וזוהי כוונת רש"י באומרו ,האנשים האלה - את שנים עשר נשיאים הללו, אשר נקבו לו כאן בשמות". אין אלה שני קטעים של ,דבור המתחיל" ברש"י, אלא זהו דבור והמשך אחד*. רש"י מעתיק את לשון הפסוק, ומשבץ בתוכו את הפירוש: האנשים האלה - את שנים עשר נשיאים הללו - אשר נקבו - לו כאן - בשמות.

בכך אין בכוונתו להבהיר, כפירושים שהובאו לעיל, שאין הכוונה לאנשים אחרים, אלא בכך הוא מסביר את פרטי הלקיחה של משה ואהרן: האנשים האלה היו לפני כן י"ב הנשיאים, אך לקיחתם היא גם משום המינוי אשר התחדש בהם עתה - אשר נקבו לו כאן בשמות, אף אם היו כבר ידועים לפני כן כנשיאים.

ולכן נאמר בפסוק .ויקח משה ואהרן את האנשים האלה" - העובדה ש,ויקח משה ואהרן" את הנשיאים עמם למניית ישראל, לא היתה תוצאה של היותם נשיאי המטות בלבד, בהיותם קשורים כל אחד לשבטו?, אלא בתור ,האנשים האלה" - גם בהיותם קרואי העדה, אנשים המופרדים משאר העדה.

ט. מהו הצורך בשיתוף הנשיאים כקשורים לכל העדה!

אך עדיין אין הדברים .חלקים" לגמרי: סוף סוף, מדוע היה צורך שכל נשיא ישתתף במנין השבטים האחרים, ולשם כך היה צריך למנותם במינוי חדש - .קרואי העדה" - כדי שיהיה להם קשר לעדה כולה, ולא רק לשבט שלהם? והרי, לכאורה, ממה נפשך:

מצד הענין הכללי שבמנין, המקיף את כל בני ישראל כאחד, ומשום כך יש צורך שהוא ינוהל על ידי מי שקשור לכלל כולו כאחד - די בניהול המנין, כמנינים קודמים, על ידי משה בלבד, ולכל היותר - גם באמצעות אהרן הכהן הגדול.

ומצד ההפרדה של כל שבט לעצמו, שספרו כאן כל שבט בנפרד כדי לדעת את מנין בני ישראל ,למשפחותם לבית אבותם", אשר לשם כך היה צורך בנשיאי השבטים - הרי לכך אין