1
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
במדבר
א. ,אלה קרואי העדה"
מן הפסוק' ,אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם" מצטט רש"י את המילים .אלה קרואי העדה", ומפרט: .הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה".
בין המפרשים ניתן למצוא שתי דרכים לבאר את כוונת רש"י:
ב) משמעות הביטוי ,קרואי העדה" היא שהם נקראים מתוך העדה, ואין ראוי לומר זאת על הנשיאים שהם הנקראים, ואנשי העדה הם ה,קוראים (גוזרים)", כאילו אנשי העדה נעלים מן הנשיאים'.
לכן מפרש רש"י, שהכוונה היא ,הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה" - הם אכן נקראים, וייתכן שעל ידי
העדה, אך זאת לצורך ,עצה ותיקון", לכל דבר חשיבות שעדה זקוקה לו.
ב. מדוע לשלול פירוש אחרז
אך קשה להסביר את דברי רש"י על פי שתי דרכים אלן:
לפי הפירוש הראשון, שכוונת רש"י היא למנוע את הטעות בביאור המילה ,קרואי" - צריך היה רש"י לצטט מן הפסוק רק את המילה ,קרואי" ולפרש ,הנקראים" וכדומה.
הכרחי אפוא לומר, שהסברו של רש"י שהנשיאים אינם קוראים לעדה, איננו נובע מתוכן הפירוש, אלא מפני המשמעות הלשונית של המילה ,קרואי", שכוונתה שהם נקראים, ולא שהם קוראים לעדה.
ואין מובן: מדוע בכלל צריך רש"י לשלול זאת, הרי זה מובן מאליו].
גם הפירוש השני, דלעיל, אינו מובן: המשמעות של ,קרואי" אינה
הערות
- 1. א) כוונת רש"י היא למנוע את המחשבה שהכוונה ב',קרואי העדה" היא שהם קוראים ומכנסים את העדה, ואין להסביר כך, כי לא זוהי חשיבות הנשיאים?.
- 1. פרשתנו א, טז.
- 2. ראה דבק טוב ושפ"ח כאן. 3 רא"ם כאן. וראה גו"א כאן.
- 4. [בנוסף לכך: אם כוונת רש"י היא לשלול פירוש שלישי שהמשמעות של ,קרואי" היא שהם קוראים ומכנסים את העדה, משום שזוהי חשיבותם, ולכן מפרש רש"י שחשיבותם היא אחרת - ,הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה" - הרי זה עצמו אינו מובן: מדוע באמת שולל רש"י את הפירוש? הרי זהו ענין של חשיבות, בהתאם לעניננו, כאשר מכנסים את העדה ביחד כדי למנותם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.