432

שיחה ז

חינוך ב"ב

.. . בהזדמנות זו הנני לעוררו, שאין ניכר מכל מכתביו שיקדיש מזמנו וכחותיו להשפעה בביתו עצמו, היינו על זוגתו וילידיהם שיחיו, ובדרכי נועם ובענינים של קירוב. וכותב הנני בדיוק הלשון שיקדיש, כי זהו ענין של קדושה, כיון שנוגע לקיום עִם קדוש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ושננתם לבניך, וכמבואר גם בהלכות תלמוד תורה. ובפרט שמפורסמת שיחת כ"ק אדמו"ר (מוהרשיב) נ"ע שהתחלתה -- שכמו שמחוייבים בהנחת תפילין בכל יום כן מחוייבים להקדיש מזמגו להשפעה על האשה ועל הבנים כו' וכו'. ומובן שאין לצאת יד'"ח בענינים של שפיץ חב"ד ואורות בלי כלים ע'ח אחרים. וסו"ס זהו ג"כ על חשבון עצמו. והשי"ת יצליחו לשמש דוגמא חי בענין זה גם לחבריו וידידיו. ומובן שאין להיות מיצר על הזמן הדרוש לפעולות אלו, כי, בנ"ל, עי'ז מקדישים את הזמן וקדושה ומצוה גוררות קדושה ומצוה. =

... כדרכו, אינו-מזכיר דבר בהנוגע לפעולותיו על הזולת, אף שאפשר ללמד זכות שהרגל נעשה טבע שני, אבל כבר מבואר גודל הענין והדרישה בשינוי טבעיות מדותיו, ובפרט שזהו מעניני החסידות, כמבואר בשיחות תרצ"ג* (שמחית).

ויהי רצון, שעכ"פ מכאן ולהבא תשתנה הנהגה זו. וחוששני ש,בהנוגע אל הזולת" הם גם זוגתו וביב שיחיו, ז. א. שאין מקדיש מזמנו ככל הדרוש בהנוגע

להדריכם, בדרכי נועם וכו'... (ממכתב כ' מ"ח תששי"ח)

נהנה אני לקבל מזמן לזמן ידיעות אודות עבודתה בבית ספר וחזב"ד אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, והצלחתה בזה. ותקותי חזקה אשר אף שבטח כמה קישוים פוגשת בעבודתה זו; הנה מזמן לזמו מתמעטים