431
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
.. . במ"ש שבהרצאתו ע"ד נושא חסידותי -- הנה מציע שגם הבנות תשתתפנה אבל בתנאי שתהיינה בשורות נפרדות (ובודאי כוונתו בצדדים נפרדים של החדר והפסק מקום מתאים באמצע), הנה אף שאין לפרסם הדבר שזהו באופן רשמי, וכעין שיטה, כי בודאי ימצאו קנאים (שלא לשמה) שיזכירו ע"ד מרזיל כל המלמד בתו תורה כו', אבל יש להשתדל שיבוא הדבר לפועל (כמובן בהזהירות -- שלא יהי" כהכשר על עצם המוסד, וכנ"ל). וכמו שסידר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"עץ כתות בנות לומדי חסידות עוד בהיותו בריגא, וגם כתב להם מכתבים בנושאים כאלו, ובמשך הזמן נראו הפירות והתועלת הגדולה מזה -- כי הרי האשה היא עקרת הבית, ועוד קודם לזה בהנוגע לשידוך, ובאמת הוא פסק ודין תורה, וכדאיתא בשו"ע הלכות ת'ית וגם בהלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א', אשר הנשים חייבות בלימוד הנ"ל המביא את האדם לקב"ע מלכות שמים ליראת שמים ולהידור -- בחיי היום יומים -- בענינים של תומ"צ, והמפורסמות והנראה בחוש מעשים בכל יום -- אין
צריך אריכות. (ממכתב י"ד אייר, תשט"ח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.