420

לפלא שזה זמן רב אין ממנו כל מכתבים וידיעות, אף שמלאכתו היא בחינוך על טהרת הקדש של בני ישראל בלימוד תוה"ק וכו' וכבר ידוע שבעניני תורה בפרט הרי, בלשון הזהר, צריך לאפשא לה בכל יומא, ובפרט כשהלימוד או ההשגחה על התלמידים הם במוסד חסידותי, אשר רוח מייסדיהם ומנהליהם -- הם כ"ק נשיאינו הק' -- חופף עליהם באופן מקיף ונכנס גם בפנימי, אלא שהר"מ הר"י והמשגיחים

הם הצנור דרכו נמשכים המשכות הנ"ל. וד"ל. (ממכתב כ"ד ניםן תשט"ז)

בנועם קבלתי הבשורה טובה שמסיימות חוק לימודיהן וזכו והצליחו שתינתן להן תעודת מורה.

ובודאי לאחרי שנות לימודן בבית המדרש למורות ,בית רבקה" מיסודו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, מבינות גודל הזכות וביחד עִם זה גודל האחריות שניתנו להן להיות מורות בישראל --

יותר נכון לא רק מורות להקנות הידיעה והחכמה לתלמידים ומחונכים, כי אם ועיקר -- להורות להם דרכם בחיים בשנות הלימוד והחינוך שלהם שישמש יסוד לדרכם בחיים כשיגדלו ויעמדו ברשות עצמם, שזוהי הכוונה האמתית והנקודה המרכזית של חינוך ראוי לשמו -- הכנה לחיים ראויים לשמם, זאת אומרת חיים על פי הוראת תורתנו תורת חיים.

ומבואר בדברי חכמינו זיל אשר ביחד עם התפקיד הניתן לאדם מקדימים לתת לו היכולת והאפשריות והכוחות שיוכל למלא תפקידו במילואו ובשלימותו.

ואם בכל מוסד על טהרת הקדש הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה מוסד מיסודו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, אשר במשך חיים חיתו בעולמנו זה מסר נפשו על החינוך בטהרת הקדש של בגי ובנות ישראל, מסירת נפש בפועל, ומעורר גם עתה רחמים רבים בעד הצלחת כל אלו המחליטים למלאות התפקיד הכללי של איש ואשה בישראל בעולם, שהוא לשמש את קונם, ותפקיד אנשי סגולה שזכו להיות מחנכים בישראל, חינוך דור הצעיר,

ויהי רצוז שתעשינה בכל האמור מתוך מסירה ונתינה המתאימות ומתוך שמחה וטוב לבב, וה' יצליחן בזה, וברכת ה' תלוה אותן בכל עניניהן.

בברכת הצלחה בכל האמור ולבשורות טובות