419

מאשר הנני קבלת מכתבה מח' סיון,

ומובז שבתמהון הכי גדול קראתי סברא הכי מוזרה אפילו בתור קסיד, אשר אחד מבני' שי' יצא ממסגרת ספוגה תורה דברי אלקים חיים ועניני', ויחליפה בחבורה המתנהגת על ידי כאלו השוללים את האמור וכו' וכו',

שהרי בודאי, בימינו אי אפשר לומר שאין יודעים על דבר תורת הדא"ח תוכנה והדרכותיי, על איזה חוג שיהי' מלומדי תורה. והידיעה אינה מניחה את האדם היודע במצב נייטרלי, כיון שתורת הדא'ח דורשת לא רק נטי' אלי', אלא גם פעולה. ואפשר או לקבלה או לשוללה. ולכל היותר -- להסיח דעת מכל הבעיא, ואותם שמזכירה אין שיטתם היסח הדעת (מאיזה טעם שיהיי). ואדרבא בדעתם להורות ברור בענינים אלו. וק"ל.

כל האמור בתקפו -- אפילו אם לא הי' המדובר בבן אחד מאנ"ש ושהוא בסוג הכשרונות והידיעות של בנה שי' ובפרט כו'. כו"כ ישנם . .. תלמידים כמותו שיכול להתחבר עמהם, כפי שמכיר הנני במכתביהם וכן בידיעות מן הצד. מובז שבתור חברותא -- נכון שתהי' התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו', ולכן יתייעצו עַם אלו המכירים את האברכים, ומביניהם יבחרו אלו שמשערים שהם המתאימים יותר. והשיי"ת יצליחם.

קרוב לודאי שמצב רוח בנה שי', אודותו כותבת, אינו כלל וכלל מהענינים שמזכירה אותם, כי אם משינוי האוירה וכו' מהיותו כאן לבאה"ק ת"ו. וד"ל.

בברכה שביחד עם בעלה הרב שי' יגדלו את כל ילידיהם שיחיו באופן מתאים לרצון רבותינו נשיאינו וירוו מהם נחת אמיתי הוא נחת חסידותי בכל המובנים. (ממכתב " סיון, תשכ"א)

, . ויחזק השי"ת כחותיו שיוכל, מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת, להפיץ המעיינות חוצה, תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', כי כבר באה העת, אשר אפילו בלימוד אל"ף בי"ת עברי חומש וכו' צריך להיות ניכר אשר המלמד הוא חסיד, וניכר עד כדי כך שיהי' ניכר בהתלמידים -- שמתפללים, מקיימים מצות, ולומדים בחיות חסידותי. ובתקופה זו לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, אלא אדרבה קרוב אליך הדבר מאד...

(ממכתב ט"ו טבת, תעשטיז)