508

הראי' משו"ע הלי ת"ת וכו' הנה אם הי' הכוונה במקומות אלו ללמוד כתב אשורי בטח היו נוהגים כזה בתפוצות ישראל אשר מעולם לא נשמע דבר כזה.

... זה עתה נתקבל מכתבו מועש"ק וארא. ובשאלותיו:

א) כיון שעד עתה הקפידו על הלימוד ביום הראשון. -- לא לו ולליובאוויטש בכלל להיות המכניסים שינוי להתדמות דוקא להחפשים, או גם לא"י.

ב) לימוד עברית בעברית. -- ידוע עד כמה נלחמו בזה נשיאינו רבותינו (למרות ,הטענות" של המחנכים שחפשו כביכול ,טובת" התלמידים, וה"ה הנימוקים שמעתיק במכתבו), וטוב וגם נקל יותר שהמועמדות למורות יתלמדו אידיש.

(ממכתב 1" שבט תשי"ד)

הנני מאשר קבלת המכתבים ונקודתם -- שאלת השפה בה ילמדו עם תלמידי התלמוד תורה,

וכפי הטענה בשיחה הטלפונית, דעתי אשר כיון שעיקר תכלית התלמוד תורה הוא לחנך התלמידים ביראת השם ואהבתו וללמדם תורת השם ומצותיו, אשר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, שלכן הזהירונו כל כך חכמינו ז'ל מביטול תינוקות של בית רבן ועד שאסרוהו אפילו לבנין בית המקדש,

הנה על פי האמור מובן שהשפה בה ילמדו התלמידים לא זהו העיקר, כי אם נקודות האמורות -- יעילות והרבוי בכמות ובאיכות בידיעת התורה ומצות".

[כן מובן שבמקום ששפת הלימודים יש לה השפעה על עניני יראת שמים וכיו"ב, אזי גם לקביעות השפה חשיבות בהתאם לזה].

ב) מובן ג"כ שבאמצע שנת הלימודים אינו ענין לשנות שפת הלימוד מכמה וכמה טעמים [באם אין הכרח מוחלט לעשות השינוי].

ג) בתנאים מסויימים כשההורים רוצים לקבוע שפת הלימודים, ובתנאי הנ"ל שאין בזה שייכות לי"ש ועניני שו"ע וכו', אזי אין לכפות על ההורים שפת הלימוד