506

... ובטח למותר לעוררו על הזהירות שלא יפרשו את לימודו עם תלמידי מוסדות חינוך מיוחדים -- כעין נתינת הכשר למוסד החינוך ושיטתו. וכמו שכתבתי בזה כבר לאחדים מאנ"ש, אף שפשוט הוא, והזהירות בזה תלוי' בתנאי המקום והמוסדות, שלא בכל מקום שוים הם. ובכלל הוא -- ע"י אי ההכנסה של שיעורי לימודו בהתכנית שלומדים בהנ"ל, שלילת התערבות הנהלת המוסד בשיעורים וכו

וכו', ותשועה ברוב יועץ של אלו הנמצאים במקום. (ממכתב י"ד אייר חשט"ו)

בשאלתו באזהרה ללמד תורה בלי פשרות, וחושש שבאם יחמירו על הילדים אפשר שלא יקבלו כלל, שעפי"יז יש תועלת בעשיית פשרות.

העצה לילדים האמורים היא לא לעשות פשרה, ז. א. לא לומר להם שמותר לעבור ח"ו על חלק המצות ובלבד שיקיימו מצות אחרות, שהרי נוסף על האיסור של שקר, ה"ז ג"כ ענין מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שינוים בדעת וכו' -- אלא לבאר להילדים ולהסבירם, שלעת עתה לומדים עמהם ע"ד מצוה זו וידעו שיש עוד כמה מצות, אבל הרי אי אפשר ללמדם ע"ד כל הענינים בתחילה, ולכן מלמדים אותם צעד אחר צעד, ולהסבירם ג"כ ענין התשובה, שאם ח'ו אין מי שהוא עומד בנסיון ועשה לא ככתוב, מחוייב הוא כמקדם בכל המצות שבתורה, כי ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, וגם שלאחר זה ישנו התיקון דהתשובה.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך לו.