502

.. . כותב אודות המאורעות הבלתי רצויים אשר קרו בעבר מסיים בשאלה איך לטפל באותם שיש אפשרויות להחזירם למוטב ואיך לקדם פני הרעה בעתיד.

והנה לכל לראש ובסגנון חז"ל ,מה יעשה הבן ולא יחטא" כיוז שהלימוד הוא בתערובות (אפילו כשהמדובר הוא בלימודי חול או קודש) הרי נמשכת התערובות לאחר זה: ואפילו בשעת הלימוד הרי זה ,כאש בנעורת" כפסק דין של חכמינו אשר היה ידוע להם טבע בני-אדם. והרי כשרוצים לשלול אפשרויות מסובב -- צריכים לבטל את הסיבה והמקור. והתרופות לרפא ולשנות את המסובב פועלות רק לפי שעה וגם זה בספק הוא.

כיון שאפילו רפואה לשעה ג"כ ענין הוא (ובפרט אם ינצלו את השעה כדרוש) ואף שלכל אחד ואחד יש לו תכונות פרטיות מיוחדות -- הצד השווה שבכולן הוא, שאין לך תעמולה יותר פעילה מאשר להיות דוגמא חי', זה המרצה להם מוסר ורוצה להחזירם למוטב.

ועוד נקודה משותפת לכולם: קיום המצוות ככל האפשרי אשר אם מעט אור דוחה הרבה חושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור.

עוד נקודה, אשר הצלחת התעמולה קשורה בזה שתהי' בדרכי נועם אבל יחד עִם זה צריכה להיות בתוקף המתאים ובפרט הוא בתופעה אודותה כותב אשר באם לא יבטלוה -- מקור הוא לכל שחיתות ורע, ר"ל.

ביחד עם האמור הרי כל אחד ואחד מישראל בנים הם לה' אלוקינו, ולכן נצטווה כל אחד ואחד לעשות כל התלוי בו להעמידם על דרך הטוב והישר, לחיות בחיי היום-יומיים ע'פ הוראת תורתנו תורת חיים ובקיום מצוותי' עליהן נאמר וחי בהן, והובטחנו שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב של השומע ופועלים

פעולתם. (ממכתב י"ז שבט תשכ"ג)

. . בהנוגע הפרדת בנים ובנות, שאמרתי-לו שאי אפשר לוותר על זה, ואשר ויתור או פשרה במקום אחד יגרום ויתורים ופשרות במוסדות חנוך חב"ד בכמה וכמה מקומות, וזה ג"כ נתקבל, והבטיח שישתדל בכל כוחו אשר עקרון ההפרדה בבתי ספר חב"ד יתקיים בפועל, ואם יודיעו לו דוגמאות שכך הוא במוסדות חנוך שבאה"ק ממלכתי דתי אחרים, זה יקל עליו ההשתדלות. וכן יקל עליו להשתדל בזה אם יוכל לומר שענין זה הוא דרישה ממני, וכמובן שאמרתי לו שהרשות בידו לומר כן, כי כן הוא. והדגשתי כי דרישתי על שמירת עקרון ההפרדה במוסדות חב"ד אינה באשר מוסדות חב"ד הם, אלא דעתי ברורה שכן צריך להיות בכל בתי-ספר ומוסדות