497

פועל, היינו דינים הצריכים להם וכן ,להעמידם על רגליהם" בענין לימוד חומש וכיו"ב, ובאופן לימוד הדינים נכנס ג"כ הבפו"מ שבזה, היינו אופן המעשיי (פראקטיקע) שלכן צריך להתפלל ג"כ עמהם בכל יום באופן שיתרגלו הן בק"ש ושמו"ע, ברכות השחר, וברכות הנהנין וכיו"ב.

\ \ (ממכתב י"ח טבת, תשי"ב)

בנועם קבלתי מכתבו מהתחלת חשון, שנתעכב דרך הילוכו, אך אני עכבתי המענה בחשבי שיבקר בקרוב בכפר חב"ד. אבל כנראה נדחה ביקורו וכיון שנכנסנו לחודש כסלו לא אעכב מכתבי יותר. בפרט שרצוני להביע שביעת רצוני ששיחתנו הביאה פירות. ושמסר הקריאה למורים להתנדב להוראת הנוער ומצאה הד והרבה מהם נענו והתנדבו למטרה זו.

תקותי שהתחלה טובה זו -- תגרור עוד מתנדבים, כהנה וכהנה, וגם החינוך עצמו יהי' התחלה לחינוך השלם. כפי שנדברנו, שבכל יהודי יש נקודת היהדות, שלכן לכל אחד יש ענין ביהדות' הלוקח את לבבו בהתעוררות המתאימה. כוונתי ליהדות המסורתית מאלפי שנים. שהבעתה האמתית היא, כדבר משנה -- המעשה עיקר, בחיים המעשיים היום-יומיים, אלא שיש מי שנקודת היהדות שלו מתבטאת בגלוי בעניני צדקה ואצל אחר בענין אחר, אבל בכולם לבם ער להקב"ה. ולכן תקותי שהחינוך הנ"ל יתפתח עד שיהי' חינוך ליהדות מלאה. וכיון שכ' התחיל במצוה האמורה, בטח ימשיך בה עד שיגמרנה -- עד כמה שאפשר לומר גמר בעניני חינוך, שהרי האדם, באשר הוא אדם צריך לקבל וגם מקבל חינוך בכל יום מימי חייו. ובפרט על פי ביאור הבעל שם טוב בדבר המשנה איזהו חכם הלומד מכל אדם, שהוסיף בזה, שכל מה שברא הקב"ה בעולמו הוא בשביל ללמד לאדם את המעשה אשר יעשה (הועתק בזכרונות כ"ק מו'"ח אדמו"ר, חלק א', במילואים שבסופו).

תקותי חזקה שלא ימנע מלהודיע על דבר ביקורו בכפר חב"ד, ועוד והוא העיקר, על דבר המשך פעולותיו בשטחים אודותם שוחחנו, והביאם גם בתחלת מכתבו, בענין החינוך של הנוער אחרי גמרו ביה"ס היסודי. ויהי רצון שגם בזה יתפתחו הענינים כהוראת סיום חודש זה בו נכנסגו, ימי חנוכה, באופן המוסיף והולך, מוסיף ואור, נר נוסף בכל יום ויום, נר הוי' נשמת אדם ונר מצוה ותורה אור. . .