496

לבאר להן גודל ערך חינוך ברוח תורתנו תורת חיים, ולעוררן לשאלות ולגילוי הבעיות המעיקות על לבן, שאז ניתנה האפשריות לפותרן באופן הרצוי ולהסיר על ידי זה כמה מניעות וקישויים בחיי התלמיד -- תלמידה ובחיי ההורים.

ובקשר עם זמן הלימוד הממשמש ובא, הנה מובן שזוהי עבודה שהזמן גרמא, ובפרט שהחדש אלול חדש הרחמים מתחיל ימים אלו, חדש שבו מתעורר לב כל אחד ואחת מבני ישראל, ונתגלה בו הנקודה הפנימית, אשר תמיד היתה באמנה אתו ית', ושאיפתה ותשוקתה היא, כמאמר נעים זמירות ישראל: אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש שבתי בבית ד' וגומר.

בברכת הצלחה בעבודתן בקדש -- המחכה לבשו"ט

במענה על מכתבו, בו מודיע, אודות עבודתו בקדש להדריך ילדי בני ישראל = ביראת שמים בלימוד התורה ובקיום מצותי', ואשרי חלקו שזכה לזה, אשר גודל ענין קירוב בני ישראל לאבינו שבשמים, אין די באר, ובמ"ש אודות תכנית הלימודים עמהם, מובן שצריך להיות נכלל לימוד הלכות הצריכות בחיים היום יומיים של המושפעים שלו, וזה בא לכל לראש, וכמאמר רז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה. ובטח יכול לברר לאיזה פרטים נזקקים ביותר, וגם על זה נאמר ותשועה ברוב יועץ. ועוד נקודה בזה כיון שזמן היותו עמהם יחד מצומצם הוא, צריך לעורר בהם חשק אשר גם בהלכם מאתו ימשיכו, בביתם או בבית הכנסת, באותם הענינים אודותם מדבר ומשפיע עליהם, והוא על ידי שיתחיל בסיפור ענין ויאמר להם שהמשכו נמצא בספר פלוני במקום פלוני וכיו"ב. וכיון שכפי כתבו כבר הצליח להשפיע על איזה אברכים בהנוגע למנהגי חסידות, עאכו"כ שיצליח בהנ"ל במושפעיו האמורים. (ממכתב כ"ח ניסן, תשט"ז)

במענה על שאלתו בענין הלימוד עם התלמידים כיון שרק זמן קצר לומדים, מה טוב יותר אם להתפלל עמהם או ללמוד חומש וכיו"ב, הגה כנראה, בכלל תלמידים אלו הם רובם ככולם קודם בר מצוה, וא"כ צריך להשתדל ללמוד עמהם ענינים של