492

לכן, איזה בית ספר שהוא, אם תכניתו כוללת ענין החינוך, חינוך מוסרי ולא רק דימוקרטי, מוכרח שאחד מיסודותיו יהי' ענין האמונה הנ"ל, ולא בלימוד מופשטי, אלא כענין הנוגע לחיי היום-יום, ולא רק בשבת וביום-טוב, אלא אדרבה, עיקר האמונה צריכה להתבטא בימות החול ובעניני חול, להחדיר בהם קדושה, או על כל פנים קבלת עול מלכות שמים.

המסקנות מתאימות, כאמור לעיל, למה שראיתי במדינות שונות באירופה ובארה"ב, ועל פי ידיעותי גם בארץ ישראל, ובודאי יש לכב' אפשרויות להשפיע בכיוון הרצוי לא רק בארץ אשר עיגי ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, אלא גם בחוץ לארץ. ואף שישנם בתי ספר הנקראים בתי ספר ממלכתיים סתם, בלי הוספת המלה ,דתי", אבל על פי האמור פשוט שהחילוק צ"ל בנוגע לכמות השעות המוקדשות ללימודי דת, אבל באם ח"ו שלול הבי"ס דתיות לגמרי, הרי חסר בו בדרך ממילא ענין אשר בדורינו זה הוא מהתפקידים העיקריים של בית הספר -- לחנך את התלמיד להיות אדם ראוי לשמו בהבדל מחיי בהמה, אשר לכל לראש מותר האדם מן הבהמה הוא בזה שהאדם אינו משועבד לאינסטינקטים ולתאוות ולנטיות טבעיות, כי אם על כל פנים משתדל לרסנם ולשלוט עליהם.

.. . ויהי רצון אשר באם אפילו לאחרי קריאה ראשונה של מכתבי זה תראה פני' זו למוזרה קצת בעיניו, הרי בהתחשב עם ערך הענין יתבונן בהאמור עוד הפעם, בלי דיעה קדומה, דבר דבור על אופנו וישרו, שאז בודאי ימצא כמה דרכים ואופנים לפעול בכיוון האמור, וזכות הרבים מסיעתו.

בכבוד ובברכה -- ומתאים למנהג ישראל שתורה הוא -- בברכת כתיבה וחתימה טובה, .+

הנני בזה לאשר מכתבו מיום ל' בניסן שנתעכב בהלוכו יותר מדרך הרגיל ונתקבל בימים המקושרים לחג השבועות, ולכן נתאחר המענה עד כה מגודל הטרדות ואתו הסליחה.

תוכן מכתב כב' הוא בשאלת היחס של המחנך למשפחת החניך ביחוד בהנוגע לחניכי עלית הנוער הבאים ממשפחות במצב מוסרי גרוע והמדריך צריך להעמיד ולהדריך את הילד לדרך חדשה ונמצא פוגע ביחס הילד להוריו וזיקתו למשפחתו ובפרט בהנוגע לאחינו הספרדים עולי מרוקו וכו', ושואל השקפתי בזה.