486

במענה למכתבו מיום 13/9, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו והחלטתו לאחרונה ללמוד במשך שנה בישיבה, ועלה במחשבתו הספק, מה יהי' בהנוגע לפרנסתו, ומה יהי' לאחרי שיצא מהישיבה.

ואין ברור במכתבו, האם באמת מטרידה אותו המחשבה, שדוקא חדשים אלו שילמוד בישיבה, הן הן המבלבלים ענין פרנסתו! ואדרבה יש לקוות, שלאחרי שיטעום טעם לימוד תורתנו תורת חיים מבלי לימודים אחרים המבלבלים, יראה כי טוב הוא, טוב אמיתי, ולא רק בהנוגע לחיי עולם הבא -- כי אם גם לחיי עולם הזה, והרי רואים במוחש, אשר הענין הכי עיקרי, אשר בו תלוי אושר האדם, הוא הרגשתו שעומד בחיים לא מבודד (הוא מצד אחד וכל העולם והסביבה מצד השני) ששלילת נקודה זו אצל אלו העושים חשבון עולמם הוא רק על ידי האמונה בבורא עולם ומנהיגו ומשגיח על העולם גם עתה, ובסגנון חז'יל -- למטה מעשרה טפחים. ואם בכל התקופות הי' הענין האמור עיקרי למנוחת הנפש של האדם, על אחת כמה וכמה בתקופתנו לאחרי השמדות והגזירות, אשר רק זה אחיזתנו ועמדתינו בחיים אמונה טהורה ואמונה חזקה. והרי פשיטא שלא יתחזק האמונה ע"י לימוד מקצוע ומלאכה ואפילו לימוד מדע, ואדרבה כשעוסקים במדעים כמו שהם בתקופתנו זו -- ה"ה מערערים כל היסודות, (ביותר מערערים היסודות עליהם נבנו המדעים הנקראים מדעים מדוייקים). אין כאן המקום להכנס בראיות לכל האמור, כי אם להדגיש - שהתנאי הראשון לפרנסה כדבעי, הוא שלות נפש האדם ויכולתו להתרכז בעניני פרנסה. וביותר מי שהוא בר דעת, שעליו נאמר יוסיף דעת יוסיף מכאוב למראה הנעשה בסביבתו, עליו לבסס השקפת עולמו ולייסדה יותר ויותר ואי אפשר -- כי אם על ידי הקדשת זמנו והמצאו בסביבה החדורה השקפת עולם תורתנו תורת חיים וקשורה עם העמקה בלימוד התורה (וכנ"ל מבלי בלבולים מלימודים אחרים). ולאחרי שיונח היסוד באופן חזק ואיתן כנ"ל -- אזי יש להשתדל בהקמת ,הבניזי לפרנסה ע"י לימוד מקצוע וכיו"ב. במלות אחרות, החדשים ושנים שיקדיש אך ורק ללימוד התורה ה"ה המבססים ענין פרנסתו בעתיד.

לשאלתו במה יתפרנס לאחרי זמן, -- הרי כיון שנמצא הוא בגיל שעלול לגלות בעצמו שינוי בשאיפתו במה יהי' ענין פרנסתו, ובפרט לאחרי שיקדיש זמנו משך